אני אמא ל2, תינוקת ועוד ילד בן 3
משאני זוכרת את עצמי, הבן שלי תמיד היה זוועתי מגיל קטן, כל הזמן בכה, וכלום לא עזר, גידלתי אותו לבד, הוא לא ישן בכלל
אבל בשנה האחרונה, פשוט אין לי כוחות יותר, כל דבר זה ויכוח, השינה זה סיוט, אנחנו עושים טקסי שינה, הייתי בהמון הרצאות ויועצות שינה, אבל שום דבר לא עוזר, הילד לא הולך לישון כמו שאר הילדים, הכל מלחמה אצלו.
הוא ממש גורם לי להתחרט שהפכתי לאמא
בנוסף, יש לו אחות, ההפך הגמור ממנו, מקסימה ובאמת ילדה טובה
אני חושבת שזה גורם לי עוד יותר להתרחק מהבן שלי, במיוחד שאני איתו כל הזמן ובעלי בחו"ל או בעבודה
אני מיואשת, אני מגיעה למצבים שאני אומרת לו דברים שאני לא רוצה, דברים שאמא לא אמורה להגיד לבן שלה
אין לנו עזרה, לפעמים ביביסיטריות אבל עדין.
אני משקיעה המון בילד, מבלה איתו מלמדת אותו, ועדין הוא כל כך עקשן, שאני כל כך מיואשת כבר
עשיתי הסבת מקצוע, אבל בתחום הקודם הייתי עובדת המון עם ילדים, ואני יודעת איך הם מתנהגים, הבן שלי באמת לא ככה, אני עושה טקסים, הכל ניסיתי ושום דבר לא עוזר.
אני חושבת שאולי יש איזה בעיה איתו, יש דבר כזה?
הוא תקין מבחינה קונגנטיבית, אולי מבחינת שינה או מעבדת שינה, אולי נהיה לו טראומה מהשינה.. אני לא יודעת ולכן אני מבקשת את עזרתכם.. כי אני מאבדת את זה
אני לא מבינה איך אומרים שלהיות אמא זה כיף, זה לא, ואם הייתי יכולה לחזור אחורה לא הייתי מביאה ילדים לעולם.. חבל שזה הנורמה לטוס ללמוד, להתחתן ולהביא ילדים
אני משקיעה בהם מאוד, אבל זה גורם להרס עצמי ושחיקה אינסופית, אולי בגלל שיש לי ילד כל כך בעייתי
ודווקא במקום שאסבול מהבת הקטנה יותר, אני סובלת ממנו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות