היי, אני בת 16 וחצי ובמשך כמה שנים כבר שאני לא אוהבת את מה שאני רואה במראה.
יש לי אף נשרי, ואני חולמת לעשות ניתוח. אני לא אוהבת את המראה שלי וההשלכות של זה הן מרובות. אני לא אוהבת להצטלם בגלל האף, פחות רוצה להכיר אנשים חדשים כי אני חושבת שהדבר הראשון שרואים לי בפנים זה את האף.
יצא לי לדבר עם כמה חברות על זה שאני רוצה לעשות ניתוח והן ישר אמרו ״מה את רצינית?״ ואני אמרתי להן ״ברור, למה שאני אשאר עם האף המכוער הזה?!״. הסברתי להן מה שאני חושבת ואיך שאני מייחסת לזה חשיבות רבה, והן אמרו שכשמתסכלים עליי רואים את העיניים הכחולות ולא שמים לב לאף. דווקא עכשיו, אחרי שאמרתי להן והסברתי את תשומת ליבן לאף הן החלו לשים לב.. הן אמרו שכשמתסכלים עליי לא אומרים ״ואי איזה אף יש לה איך היא לא עושה ניתוח״.. (אני חושבת ככה). בכל שבוע יוצא לי לדבר עם ההורים הרבה על האף שלי ועל הכוונות לעשות ניתוח. אמא שלי, שבעצמה עשתה ניתוח אף לא בדיוק תומכת בי, אבל הבעייה העיקרית היא אבא שלי. הוא טוען שאני קטנה מידי ושאי אפשר בגיל כזה ולא כדאי ...... אני בכל פעם אומרת לו שהוא לא מנתח פלסטי ושאין לו את מלוא הידע כמו שיש לרופא ושלפחות נלך לייעוץ ושהרופא יגיד לי את הדברים האלו אחרי שבאמת בדק אותם (חשוב לציין שאני ילדה מפותחת). חסכתי 10,000₪ לשם הניתוח, ההורים מעריכים את זה אבל הם אומרים שהכסף זה לא הבעייה אלא הגיל.. איך להוציא אותם מהחשיבה הזו שהם מינימום רופאים?! הם רואים אותי כילדה עם ביטחון גבוה שהאף לא מפריע לה ובגלל זה לא חושבים שזה נכון עכשיו אלא רק שאגיע לגיל 18. מה לעשות??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות