בס"ד
שלום לכולם, אז ככה, אלו נישואים שניים שלי, ויותר גרוע מהראשונים, במשך 3.5 שנים כבר מאז שנולדה הילדה, אנחנו ישנים בניפרד, דבר שני בגלל שאנחנו שומרים נידה(מה שמשאיר אותי רק שבועיים איתה), אז אנחנו לא רק שלא ישנים ביחד, אלא, גם אם יש יחוד, זה פעם אחת בחודש ובלי רגש, אני לא מרגיש כל-כך רגשות כליפה, אני כבר מסתכל על נשים אחרות, נכון שאשתי היא אשה של בית וצנועה משהוא שקשה להשיג בימנו המטורפים וזה מה שתמיד חיפשתי, אבל החיים זה לא רק כסף ועבודה, יש מעבר לכך.
עם הזמן התחלתי להיתקרר כליפה, וכבר חיים מה שניקרא ב"שיגרה" וזה נימאס לי מהמצב הזה, אני זקוק לאהבה, וכן דיברתי איתה והלכנו לייעוץ וכו', אבל זה לא עזר, לי ניראה שטוב לה עם המצב הזה, הריי אנחנו גרים בארה"ב ולי אין משפחה פה בכלל, ולה יש את המישפחה שלה פה קרוב, כך שהיא קרובה לקהילה שלה ולמישפחה שלה, אפילו לעבור למדינה אחרת בארה"ב או כמה רחובות רחוק קצת, היא לא מסכימה, אני מרגיש שאיבדתי את המושכות את השליטה על הנישואים, במקום שלי גם יהיה מילה בבית, היא המילה האחרונה, אנחנו נשואים שש שנים, אבל אני בדיכאון ובעצבות כל הזמן במשך שלוש וחצי שנים ואף יותר, וזה נעשה יותר ויותר גרוע, אני לא חושב שהיא תישתנה, והיא עוד תופסת ראש, היא כבר לא אותה אישה שהכרתי, ואני חושב ללכת לבגוד או להיתגרש, כי אנני יכול יותר עם החיים המזוייפים האלו, שלא נדבר שאיבדתי את אימי ז"ל לפניי שנה וחצי, והבן מהנישואים הקודמים לא מדבר איתי....דייייייייייייייי לחרא הזה של החיים,אני לא חייב לסבול את זה, הייתי מעוניין לדבר עם מישהי בערך עם ניסיון חיים ולישאול מה היא הייתה חושבת מנקודת מבטה.
שאלתי היא האן להמשיך בסבב החיים האלו או לפרוש ולהיתגרש אבל הילדה תיגדל בלי אבא, וזה יהיה לי מאוד מאוד כואב, כאמור אני כבר נישאר בגלל הילדה, כי אני אוהב אותה.
תודה לכם ושניזכה לבשורות טובות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות