היי. אני נשוי די טרי… זה סיפור ארוך מאוד אבל שורה תחתונה, התחתנתי בפברואר האחרון עם אישה מקסימה. רגישה, חכמה, יפייפיה, חושבת כמוני, שכיף לי איתה, פשוט חבילה מטורפת…
הבעיה היא כזו… אני אדם מאוד מאוד מאוד מיני מטבעי. ואני זוכר את תקופת הדייטים עם אשתי שחשבתי לעצמי, ״סופסוף. בחורה שאני נמשך אליה עד כדי כך שאני בטוח שלא אמשך לאף אחת אחרת לעולם…״
אני נמשכתי אליה כמו שלא דמיינתי שאפשר להמשך. הייתי מפנטז עליה 24/7. ועכשיו, אנחנו מאוד מאוד מממשים את המשיכה הזאת. כבר חמישה חודשים כמעט ושוכבים בין 2 ל5 פעמים ביום. ימים עמוסים ושממהרים בבוקר אז רק בלילה לפני השינה… לרוב פעמיים לפחות.
אבל לאחרונה אני מרגיש שאני פשוט מתאהב.
אחותה הגדולה בת ה27. מבריקה, חושנית בתמימות מוחלטת, שיער חלק, גבוהה, גוף מטורף, עיניים עמוקות, נחמדה, אוהבת אותי, חושבת שאני חתיך ממש (יודע מאשתי), מבינה אותי על אמת, השיחות שלנו ברמה גבוהה, היא חושבת שאני מדהים וככ שמחה בשביל אשתי שיש לה אותי עד מקנאה… היא עם חבר, גם עומדת להתחתן עוד מעט, אבל שהיא איתו היא נראית כבויה, בוחנת, מעורערת, לא מסופקת… יודע מאשתי שהיא מעולם לא גמרה, שהוא לא מוציא ממנה מה שהיא יודעת שיש בה, שהוא לא מושך אותה ככ… אבל ביננו… ביננו אני מרגיש חשמל מטורף. ואני מדמיין שאני איתה לפעמים, ואני מחפש תמונות שלה בנרות מכל מיני מפגשים משפחתיים כדי לבהות בה, ואני מפנטז עליה מלא.
ואני מרגיש שאני יכול לתת לה הכל. בא לי להיות איתה. רק ללילה אחד. רק להראות לה איך זה יכול להראות. לספק לה כל מה שחסר לה.
מרגיש שזה התפקיד שלי. מרגיש שאין סיכוי שיעברו חיים שלמים ואני מעולם לא אהיה איתה… זה שובר לי את הלב.
מצד שני… ההגיון שלי מבין שזה הדבר הכי גרוע שאני יכול לדמיין בחיים… אני יודע בוודאות שאם יום יבוא ואני אהיה איתה זה ירגיש לי דבילי ולא אבין למה חשבתי שזה יהיה משהו מיוחד, אני יודע שזה מחשבות אדיוטיות חסרות משמעות, אני יודע שלעולם לעולם לעולם לא אעשה צעד לכיוון הזה, אני יודע שאני טיפש וצריך להיות מאושר במה שיש לי, אני יודע שזה סתם דמיונות… ועדיין… אני עם אשתי ומדמיין אותה. אני לא יודע מה לעשות…
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות