כשהייתי בת 15 וחודשיים בלעתי כמה כדורים (סביבות ה5-6) די בשביל תשומת, ואז שיחקתי אותה לא חשה בטוב ואז שפינו אותי לבית חולים אז סיפרתי והכל, ודי הקצנתי את מה שקרה בשביל תשומת לב מההורים, מפה לשם פסכיאטרים בדקו אותי במקום וכולם אמרו שאני בסדר, לא בדיכאון ולא בטיח, רק מעדתי,
אבל על פניו בדוח הרפואי רשום ניסיון אובדני, אף על פי שזה בכלל לא קרה!!!
השבוע הגיע לי הצו הראשון והבנתי שהצבא מאוד קשים עם אובדניים, במסמכים של האישפוז רשום שקרה ניסיון אובדני, הפסיאכטרים שאחרי האישפוז קבעו פה אחד שאני לא אובדנית ואין לי נטיות אובדניות,
השאלה אם יגייסו אותי? השאלה אם בכלל כדאי להצהיר על משהו שאני בכלל לא מייחסת לו חשיבות, השאלה אם בכלל לציין את זה? ואם לציין אז איך לציין ביפה?
אגב מאז מה שקרה אני בשיחות עם פסיכולוגית מהמדינה, אבל לא יודעת על מה להצהיר ועל מה לא?
צהל יודעים הכל? זה משנה אם אציין שלא? כי הרי זה דבר כל כך שולי, הרי ברור שלא רציתי למות, אלא רק תשומת לב מההורים, מה כדאי לי לעשות? והאם יגייסו אותי ברגע שאני אצהיר? והאם כדאי לי בכלל להצהיר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות