בתקופה האחרונה החיים שלי קצת התשנו,
קיבלתי את הרשיון שלי, התחלתי לעבוד באופן רציני בפעם הראשונה, הצבא נראה קרוב מתמיד ואפילו ההורים שלי סוג של שחררו אותי... פעם שהייתי יוצאת אמא שלי הייתה שולחת לי מליון הודעות "איפה את?" או "עם מי את?" ותמיד הייתה לי שעה לחזור ואמא שלי תמיד הייתה מחכה לי ערה בבית, היום כבר לא....
אתם בטח קוראים את זה ולא מבינם איפה הבעיה, כי זה הרי כל מה שילד יכול לרצות, זה כל מה שאני רציתי מאז שהייתי קטנה, להיות ברשות עצמי בלי הורים שישבו לי על הראש, עם רישיון ועבודה שיאפשרו לי להיות עצמאית, להגיע לצבא ולסיים את בית ספר זה בכלל היה חלום אבל משום מה במקום ליהנות מכל החופש והעצמאות הזאת אני נלחצת ממנה!!
יש לי מועקה ואני כל הזמן מוטרדת במחשבות על העתיד.. מה יהיה איתי? אם אני יסתדר? לאיפה אני יגיע בחיים? אני מרגישה כאילו אני עומדת על הר עם עיניים מכוסות ואני חייבת להמשיך ללכת למרות שאני לא יודעת איזה צעד יהיה זה שיגרום לי לפול למטה וכל פעם שאני מתקדמת ומצליחה להישאר על ההר יורדת לי אבן מהלב אבל שנייה אחרכך מגיע עוד צעד... אשמח לעזרה בנושא
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות