היי,
אני בת 17. ממש ציפיתי לעשות פסיכומטרי כדי לעשות עתודה. אני אמורה לגשת ב5 בספמטמבר.
עכשיו, פחות מחודש לבחינה אני לא יודעת עד כמה זו הייתה החלטה טובה. אני לא מאמינה שפסיכומטרי ראשון יביא אותי לציון שאני רוצה בשביל המקצוע הספציפי שאני מתעניינת בו לעתודה, ואם לא זה, אני לא מאמיננ שהציון שאני אקבל יספיק ללימודים לתואר ראשון שמעניין אותי.
זה קורס תיכונים נורא קצר ואינטיסיבי. יוצאים מנקודת הנחה שיותר קל לנו בגלל שאנחנו תלמידי תיכון אבל עדיין קשה לי. מלמדים 5-6 נושאים במפגש ואני לא מצליחה לעכל את החומר. זה לא אפקטיבי. מלמדים על החומר בכיתה, אני מתרגלת בשיעורי בית שנותנים ואז בסימולציה אני לא מצליחה שום דבר ולא מצליחה להביא את זה לידי ביטוי.
אנחנו אחרי כמה סימולציות באורך מלא. המצב שלי לא טוב. במקום שאני אצליח להפיק לקחים וללמוד מהסימולציות האלה, הן רק מערערות אותי וגורמות לי להרגיש רע יותר. אני לא מספיקה ללמוד אוצר מילים בכלל.
אני לא מרגישה שיש יחס אישי מהמדריכה. אנחנו קבוצה גדולה מדי וזה פשוט מרגיש לי לא אינטימי ולא נוח לשאול שאלות. במבט מהצד זה נראה שאוטומטית יותר קל לה לבוא ולהציע עזרה לתלמידים המחוננים שיש לנו בקבוצה וכשביכול מביעים יותר עניין. אבל יש עוד תלמידים שלהם יותר קשה להשתתף והם משתדלים. סליחה שאני לא בספוטלייט.
אני מרגישה רע ומיואשת. אני רק חושבת על זה כל היום וזה מעציב אותי.
זה קורס בסבסוד של העירייה, אז הוא עולה 2000 ש"ח בערך (קצת פחות) והרישום לבחינה עוד 560 (בערך) ש"ח. אמרתי לאמא שלי שאני מפחדת שאם אני ארגיש לא מוכנה בסוף אוגוסט, אני פשוט לא אגש, אבל חבל לי על הכסף. אמא שלי אמרה שלא אכפת לה מהכסף ושהיא תמיד תוכל לשלם עוד, ושיותר חשוב שאני אצבור הנאות וחוויות טובות בחיים.
אבל אני לא יודעת מה לעשות. עצות? :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות