אני בן 17 ,והשתנה לי הקול , לכאורה זהו משפט נורמלי וטבעי מצד אחד לכל מתבגר עקה התבגרות הרי משתנה הקול , אך מצד שני גיל 17 זה יחסית מעט מאוחר להשתנות בקול אבל זה עדיין נחשב יחסית תקין. ובכן לאחר שבירות רבות בקול שלי, שהתרחשו מספר פעמים ביום (לפחות שש שבע פעמים ביום), מצבים שבמהלך שיחה נקלעתי למקרים שבהם נעלם לי הקול אפילו למספר שניות ואז שוב חזר לי, הבנתי שמשהו קורה לקול שלי, בדקתי את קצת באינטרנט והבנתי שכנראה סוף סוף אני בתהליך שבו משתנה לי הקול (17- כבר ילד גדול), ושמתי לב שבזמן האחרון (שבועיים האחרונים) כשאני מזמזם לעצמי אז הקול שלי יותר נמוך ונשמע יותר בוגר מהקול שאני בדרך כלל מדבר עם אנשים (שהוא ממש גבוה) וגם הצליל של הצחוק שלי גם השתנה.
והנה זה קרה היום בבוקר, קמתי והרגשתי מין כבדות וכשפתחתי את הפה ואמרתי "בוקר טוב.." הקול שלי ממש נשמע אחרת מבדרך כלל, יותר נמוך ויותר בוגר. ההורים שלי השתנו בפנים, היו ממש בהלם והתעניינו אם כואב לי הגרון, ומדוע אני נשמע כל כך צרוד. עניתי שלא כואב לי כלום ושאני בכלל לא מצונן ולא צרוד והמשכתי לאכול בנחת...
וככה עובר לי היום ..ההורים מודאגים (אולי בגלל שאני בן יחיד) ואני באופוריה שהשתנה לי הקול ושאני נשמע יותר בוגר סוף סוף! אני עדיין אני זוכר כל מיני משפטים מחברים שלי שאני נשמע כמו חתול מיילל). השאלה שלי: איך לשכנע את הוריי ואת האנשים שמכירים אותי שהשתנה לי הקול עקב התבגרות ולא עקב הצטננות?
כי אני מרגיש שאם הקול הזה שהתפתח לי ממש קל לי לדבר , הוא לא נעצר לי , לא נשבר לי לעומת הקול הגבוה שלי שהוא כל הזמן נשבר לי.
תודה מראש על העזרה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות