הלב שלי פשוט נשרף לשמוע את הידיעות על חיליים נוספים שנהרגים ואבות לילדים ובחורים צעירים שלא הספיקו לעשות כלום בחייהם וכבר נהרגו..
התחושה הקשה שלי מתגברת כשאני שומעת על חיילים שצריכים לכתוב צוואה או שהשאירו מכתבים למשפחותיהם שבמקרה והם יהרגו אז יש מכתב אחרון בשבילם.. (סמ"ר דניאל פומרנץ ז"ל)
חייל העלה פה שאלה שקשה לו להילחם עם המראות שהוא רואה שם בקרב וזה רק הגביר את הבכי שלי עוד יותר על הצלקות הנפשיות שנשארות לחלק מהלוחמים אחרי הצבא..
הייתה תגובה כאן של מייעץ מדהים באתר שכתב סיפור על חבר שלו שנהרג בקרב בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה והם לא יצרו קשר בסוף אחד עם השני (אחיתופל בן 28), הסיפור הזה נכנס לי עמוק עמוק לתוך הלב ופשוט לא הפסקתי לבכות כל פעם מחדש שקראתי את אותה עצה של הסיפור הזה..
הלב שלי פשוט נקרע.. באמת באמת שכואב לי ואני לא מפסיקה לבכות..
אני כותבת את השאלה הזו בבכי שלא נגמר..
מה אני יכולה לעשות ? איך להתחזק נפשית בשביל הלוחמים המדהימים האלה ובשביל כל הצבא המדהים הזה בכלל ?
איך אני יכולה לתרום לחיילים שם ? מה לעשות ?
שהקב"ה יקום דמם של כל ההרוגים, ושיחזיר ללוחמים היקרים שלנו את שכרם הנפלא על הגנת המולדת והעם...
כולי תקווה שאולי יש לוחמים שעכשיו קוראים את השאלה שלי ויודעים כמה עם ישראל מעריך את מה שהם עושים ושהם מדהימים אחד אחד.
תודה רבה על העזרה מראש ושבת שקטה שתהיה בע"ה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025