אני השנה סיימתי כיתה יב' ועוד כמה ימים אני אהיה בת 18. נשארו לי עוד 7 חודשים להתגייס. אוקי אז אני אספר את הסיפור חיים שלי בקצרה... תמיד הייתי ילדה שמנה וההורים שלי לא היו הורים לדוגמה בלשון המעטה.לא היו לי הרבה חברים ובכיתה ז-ט היו בנים בכיתה שלי שהיו יורדים עליי ויורקים עליי בבית הספר כל יום. ותמיד הייתי בדיכאון בגלל זה כי הם ממש התייחסו אליי כמו אל זבל וזה הגעיל אותי. להורים שלי לא היה אכפת. ההורים שלי בעצמם התעללו בי פיזית ונפשית ובכיתה ט הם הלכו למשטרה והיו בחקירות. אחריי זה הם קראו לי מלשנית וכו'. בכל מקרה גם בתיכון לא היו לי חברים והייתי בוכה בשיעורים במיוחד השנה שתלמידים גם שמו לב אל זה וכמה בנות ניגשו אליי. לפניי שבעה חודשים הגעתי למשקל השיא שלי שהיה 100 קילו ( הגובה שלי הוא 168). החלטתי שאני רוצה שינוי וכרגע אני שוקלת 75 קילו אחרי הרבה דיאטה וספורט וממשיכה בתוכנית שלי.בחיים שלי לא היה לי חבר למרות שלכל הבנות סביבי היו הרבה חברים..אבל אני יודעת שאין מצב כי אני מכוערת מדיי בשביל זה.. בזמן האחרון בנים מסתכלים עליי ואני שונאת את זה כי אני חושבת שהם בטח רואים את הפנים שלי ומתחרטים.. אתמול לדוגמה הייתי בבריכה והיה מישהו שמצא חן בעיניי והוא בהה בי ואני לא הסתכלתי עליו כי הוא בטח היה חושב שאני סתם מכוערת.. אני פשוט הייתי רוצה להיות יפה כמו בנות אחרות... כשהייתי קטנה חשבתי שאני יפה אבל כנראה שחייתי בסרט אחרת החיים שלי היו שונים.. בגלל שההורים שלי מתייחסים אליי רע וכל הזמן מעליבים אותי ומענישים אותי אני מתכננת לעזוב את הבית שלי ולגור עם קרוב משפחה אחר בקרוב.בינתיים אני הצלחתי להתגבר על אלו שהיו מציקים לי בבית ספר אחת ולתמיד... אני פשוט לא יודעת מה לעשות אני אפילי בכיתי לאלוהים שיעשה אותי יפה קשה לי להסתכל במראה למה אף אחד לא עוזר לי? אוף אני פשוט כל כך מאוכזבת מהחיים שלי... יש לי איפור יפה ובגדים שקניתי ( ההורים שלי לא קונים לי כלום הם רק הורסים לי הכל) ובכל זאת אני מרגישה כזאת מכוערת ומגעילה שקשה לי לצאת החוצה... אני באמת מטפחת את עצמי כמה שאפשר... הייתי נותנת הכל בשביל להיות מישהי אחרת ורק לא אני.. מה לעשות??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות