שלום לכולם. קודם כל תודה שנכנסתם לקרוא, סומכת עליכם שתוכלו לייעץ לי על הצד הטוב ביותר.
אני בת 17. הגעתי לעולם כתוצאה של הריון לא מתוכנן להורים שלי בגיל צעיר. הם ניסו להישאר יחד למעני, אך זה לא צלח ומאז כל אחד פנה לדרכו, וכיום יש לכל אחד משפחה משלו.
אני מתגוררת עם אמא שלי, בעלה ו2 הילדים המשותפים שלהם. גם אבא שלי נשוי, אב לילד אחד ומצפה לעוד אחד שאמור להיוולד בקרוב.
העיניין הוא שאני מרגישה שאני טעות אחת גדולה בעולם הזה, שאני תקועה בין שתי המשפחות האלה כביכול, ושאני לא נחוצה לאף אחד מהם, אלא אם כן מישהו צריך שאשמור לו על הילדים, ואז כמובן למי פונים? אליי.
אין לי קשר ממש טוב עם ההורים, אני לא יכולה לשתף אף אחד מהם בדברים שבאמת מפריעים לי, ומרגישה מנוצלת רק לצורכי טיפול באחיי הקטנים.
שלא תבינו לא נכון- אין לי כל בעיה לשמור עליהם. אני אוהבת אותם והם חמודים מאוד, העיניין הוא שאין שום התעניינות בי מעבר ל"תשמרי עליהם, תקחי אותם לפה, לשם" וזה מעציב אותי מאוד. לא שואלים לשלומי, מה איתי, מה הולך בחיים שלי, בעבודה, עם החבר, לימודים...
באתי 'בטעות' ואני מרגישה שאני בהחלט טעות בחיים שלהם. היחידים שאני משתפת אותם בחיים שלי הם החבר שלי, שאצלו אני מבלה גם ברוב זמני הפנוי, את המשפחה המדהימה שלו (שמהרגע הראשון אני כמו בת בית אצלם), ואת החברות שלי.
מה לעשות? לדבר עם ההורים לא כ"כ אופציה... כי אני לא רוצה שיחשבו שאני חזירה שמתבכיינת על עצם זה שאני צריכה להשגיח על אחיי הקטנים... ומה גם- לא מרגישה שזה יעניין אותם, כי גם ככה אני לא מעניינת אותם...
תודה מראש לכולכם!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות