היי לכם,
התחתנתי לפני 3 חודשים ואני חושבת שעשיתי טעות.
הוא ביישן חמוד ויש לו חיוך כובש, ובעיקר מנסה לשמח אותי.. הבעיה היא שאני לא מרגישה אליו כלום ולא בטוחה אם אי פעם הרגשתי או ארגיש..
הוא רזה מאוד,נמוך ממני בקצת,מנסה להצחיק אותי אבל אין לנו את אוצו ההומור.. אין לנו חברים משותפים (יש לו חבר אחד בערך) והוא מתנהג כמו ילד.. כלומר הוא כבר בן 27 ועדין לא בוגר או יודע להסתדר בחיים לבד.. בהתחלה עושה רושם הוא חכם אך ככול שעובר הזמן אני מבינה שהוא פשוט חוזר אחרי רעיונות שהוא שומע או קורא ולא מסיק מסקנות משל עצמו.. כלומר חוכמת חיים אין לו.
כל עניין החתונה קרה כל כך מהר שלא עצרתי לחשוב ולהבין האם הוא מתאים.. בנוסף לא רציתי להישאר רווקה בת 40 בלי גבר בחייה.. בסביבה שלי יש לא מעט כאילו ואני מפחדת להגיע לשם.
אין צורך לספר על הסקס הנורא ועל השתיקות שיש.. יש ימים שאנחנו כמעט לא מדברים (מגיעה לבית שלנו אומרים שלום וכל אחד הולך לעיסוקיו). אני מרגישה שאני חייה עם שותף ולא עם בעל..
אל תבינו אותי לא נכון, הוא באמת מקסים, פשוט יש דברים שמציקים לי ואני לא יודעת מה לעשות..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות