היי ,
אז ככה , אני אתחיל בזה , יש לי חבר (זה כבר אח) כל כך טוב , אי אפשר לתאר במילים כמה החברות שלנו גדולה , אני מכיר אותו כמו את היד שלי והוא גם מכיר אותי כל כך טוב , אנחנו 8 שנים (כבר 8 שנים אנחנו אומרים שאנחנו חברים 8 שנים חחח) חברים והוא יודע עליי הכל ולהפך.
בכל אופן , הוא התבסר שהוריו נפרדים , הוא ביקש שלא אספר והוא יודע שמה שהוא מספר לי נשאר עמוק עמוק בתוך מגירה סגורה בראש שלי ובחיים בחיים זה לא יצא לסביבה הקרובה והרחוקה , מה גם שאני החבר היחיד שמכיר אותו כל כך טוב שהוא כנראה יודע אני אתן לו כתף כזו קשבת ולא יעשה מזה צחוק ואקח את זה כל כך רציני ואהיה איתו , כי ככה אנחנו , אנחנו במצב כבר שאנחנו בונים תוכניות לעתיד ומספרים אחד לשני מה כל אחד רוצה להשיג בחייו ועם איזה סוג של אישה להתחתן ואיזה אוטו וכו וכו , אנחנו פשוט נכנסים למצב של שיחות ארוכות על הכל , בסביבות 10 שעות הוא יודע שאם אני אזכה במשהו הוא יקבל חצי מזה.
אז הוא סיפר לי , אני שומע עליו שהוא מבואס , אני יודע לפי הקול וצורת הדיבור שלו שהוא מבואס.
אני לא יכול לשמוע את זה , זה צורב לי מאוד , אני מנסה לעודד אותו ומצליח חלקית להצחיק אותו , אבל עדיין הקרע הזה נשאר והוא ממשיך לחשוב על כך.
אני מתכוון להציע לו לבוא מתי שבא לו לישון אצלי לכמה זמן שבא לו או שאני אציע לו לבוא לישון אצל סבתא וסבא שלי (יש להם בית עם גינה והמקום ממש מרגיע ויש שם עוד איזה משהו שיעסיק אותנו מעט [אוטו ישן]) ככה לאיזה כמה ימים שיתרענן , אבל אני ממש לא יודע אם הוא ירצה , אני סתם פורק כאן בקטנה כי אני מכיר את הדרכים לעודד אותו , אבל אני ממש לא יכול לשמוע את הכאב שלו ואני חייב לגרום לו למצב רוח.
דבר אחד מעודד אותי , שאני לא עזוב אותו גם ברגעים קשים כאלה וזה מוכיח איזה חברות יש לנו , כי אני יודע שהוא סומך עליי וכל כך בטוח בי שהוא סיפר לי דבר כל כך רגיש ואישי והוא יכול ! אני לא אעזוב אותו עד שהוא יחזור למצב רוח.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות