באמת שקשה לי, אני לט מצליחה כבר. לא יכולה עם היחס שלהם אליי. הכי נורא זה שאבא שלי מתייחס לא יפה לאמא שלי ואמא שלי לא יפה אליי. אבל לאחרונה זה כבר נהיה שכולם מתיחסים אליי כמו חרא, לא מנסים להבין אותי בכלל או לשאול לשלומי, הם חושבים שאני מפונקת שכל היום בחדר ולא עושה עם החיים שלה כלום ולא חושבים שאולי עובר עליי משהו. כל שאלה שלי וכל דבר שאני נושמת ישר תוקפים אותי, מבחינתם אני מגזימה ומדברת שטויות אבל אני לא יכולה כבר עם היחס הזה. אני יוצאת מהחדר וישר כולם תוקפים וכשאני נמצאת בו ולא יוצאת אני עצלנית.
באמת באמת שאין לי כוחות כבר, והכי גרוע זה שקשה לי להיות מאופקת. הם נותנים לי אש אני מחזירה אש בחזרה. אני כן משתדלת לאחרונה להיות אדישה ומאופקת כמה שאני יכולה אבל זה מתפוצץ.
הם לא מודעים לכמה שהם הורסים לי הם לא מודעים לרגעים האלה שכן טוב לי והם באים ומדכאים כל פעם מחדש ועוד בתקופות שאני הכי צריכה את ההפך .אני אוהבת אותם עם זאת קשה לי לחיות איתם באמת שקשה לי. ואני לא אומרת שאני טהורה וטלית שכולה תכלת, אני יודעת שיש דברים שאני צריכה להשתפר בהם אבל זה לא מצדיק את היחס שלהם אליי. אמא שלי כל דבר תוקפת ומתעצבנת ואבא שלי מתנהג אליי בזלזול.
מה לעשות??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות