היי
אני לא יודעת מאיפה זה נובע, אבל אני כל הזמן מרגישה צורך לרצות אחרים, גם אם זה מגיע למצב שאני צריכה לוותר על העקרונות שלי. זה לא קורה עם חברים קרובים שלי, אלא עם אנשים חדשים שנכנסים לי לחיים, או עם כאלה שהקשר איתם לא מספיק חזק. זה דפוס חוזר. אני תמיד אוותר ולא אעמוד על שלי כדי לא להיכנס לאיזשהי מריבה או שתהיה סיטואציה שיכעסו עלי.
בגלל זה גם הסביבה שלי רואה אותי בתור שפוטה של אנשים מסויימים, או כמו שחברה שלי תיארה את זה כביכול בצחוק, הכלבה שלהם שעושה מה שאומרים לה.
אני לא חושבת שזה עד כדי כך קיצוני, אבל אני יודעת שמשהו בתפיסה שלי חייב להשתנות.
שמתי לב שאני כל הזמן צריכה אישורים מאחרים, אישורים שאני מתנהגת בסדר, שלא עיצבנתי, ושעדיין אוהבים אותי ורוצים להיות איתי.
נהיה מתיש לחיות ככה... שכל מה שמעסיק אותי זה איך אני נתפסת בעיני אחרים, מה הם חושבים עלי, והרצון להיות אהובה, גם אם זה בא על חשבון העקרונות שלי.
עוד בעיה היא שמצב הרוח והערך העצמי שלי משתנים לפי הדעות של האחרים עלי.
מאיפה זה נובע? למה אני תמיד חייבת לרצות את כולם? למה אני מפחדת שיכעסו עלי? למה אני צריכה כל הזמן אישורים מאחרים שאני בסדר? איך לשנות את זה? איך להעריך את עצמי בזכות עצמי ולהתעלם מדעות של אחרים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות