החבר חוזר לגור בחו"ל, אני מרגישה צורך לשכב איתו, לעשות את זה?

שלום
יש לי חבר..בעצם יותר נכון להגיד שאני חושבת שיש לי חבר. הוא בן 15 גם.
חבר שלי לא נחשב ליהודי, זאת אומרת אמא שלו אנגליה ואבא שלו ישראלי, אז יש לו אזרחות בריטית והכל, הוא עבר לגור בישראל לפני 6 שנים ואנחנו חברים שנה וקצת.

אני יודעת שהרבה אנשים נוטים לזלזל בקשר שלנו כי "אנחנו קטנים וזה לא באמת רציני" אבל אני יודעת שזה קשר מיוחד, אני רואה מסביבי הרבה זוגות, גם זוגות גדולים יותר ממנו שיש להם קשרים נוראיים והקשר שלנו מתבסס על כנות ואהבה אמתית, הוא מכיר את כל הצדדים הטובים והרעים שלי והוא מקבל אותי עם הכל, אני באמת אוהבת אותו מעריכה אותו וסומכת עליו, בחיים שלי לא אהבתי מישהו כל כך חזק, (לא שהיו לי חיים ארוכים אבל בכל זאת). לרוב אני נוטה לזלזל בכל האמונה של "אהבת אמת" או "נפש תאומה" אבל במקרה הזה, במיוחד עכשיו אני מרגישה שהוא חלק ממני, ואני מרגישה שזה כל כך אמיתי ונכון מה שיש בינינו. אנחנו יודעים לתת חופש אחד לשני ולהסתדר עם חברים, אנחנו לא מהזוגות שדבוקים אחד לשני וגם לא מאלה שלא מתקשרים. הנקודה שלי היא- שאני חושבת שיש לנו קשר מאוד בוגר ומי שמזלזל בו פשוט לא מבין.

מבחינה מינית, אנחנו מתנשקים-ברור. ובחצי השנה האחרונה התחילו גם נגיעות, הוא לא לחץ עלי אף פעם, אני התחלתי את זה, הוא אפילו לא ביקשה לפני חודש הוא טס "לחופשה" באנגליה, שממנה הוא היה צריך לחזור עוד כמה ימים, ואז פתאום אתמול הוא הודיע לי שהוא לא חוזר יותר...הם חוזרים לגור שם. זאת הייתה החלטה פתאומית. הם יבואו לבקר פעם בשנה בארץ, כל חופש גדול או משהו כזה...הם באים עוד שלושה חודשים לשבוע לארץ, לארוז ואז זהו. הוא בכה ואני פשוט לא, אני מרגישה כאילו כלום כבר לא חשוב....אני בקושי אוכלת, ואני מרחיקה את זה עצמי מכל החברים שמתקשרים ורוצים לבוא, אני מרגישה ממש כאב פיזי מאז, כאבי ראש ובטן וריקנות בלב, אני לא מצליחה לישון. כאילו בראש שלי אני עדיין מחכה שהוא יחזור עוד כמה ימים כמו שהוא היה אמור לעשות. הוא אמר שבשבילי עדיף שניפרד, שאני צריכה להמשיך הלאה, שאני צריכה לשכוח אותו, הוא אמר לי שהוא אוהב ושהוא חושב שהוא אף פעם לא יצליח להתגבר עלי אבל עדיף שננסה לשנינו....

עוברות לי בראש מחשבות נוראיות, ומטורפות, תמיד היה לנו ברור שאנחנו נשכב מתישהו, עוד שנה שנתיים אבל שזה יהיה שנינו, דיברנו על זה...אבל עכשיו? הדבר היחיד שאני חושבת עליו זה שכשהוא יחזור לארוז, אני רוצה לשכב איתו אני רוצה להיות איתו ולהרגיש אותו הכי הרבה שאני יכולה. אני יודעת שזאת מחשבה מטורפת, אני יודעת שאנחנו קטנים, אבל אני כל כך מפחדת שאני לא אצליח לאהוב יותר אף אחד אחר....

אני מצטערת שחפרתי, באמת...ותודה רבה לכל מי שקרא את זה...והייתי שמחה לשמוע מה אתם חושבים על כל העניין.