פעם בכמה זמן יש לי כמה ימים כאלה שאני מרגישה ממש מוזר. אני מרגישה ריקנות כזאת, כאילו חסר לי משהו בחיים. בימים כאלה תמיד משעמם לי, ואני מרגישה צורך לעשות משהו, אבל כל דבר שאני עושה לא מעלה לי תמצב רוח. בימים כאלה אני לא רעבה, ולא צמאה.
אני לא חושבת שזה בגלל משהו או מישהו. זה פשוט סתם, יכול להיות קטע של גיל ההתבגרות?
בכל מקרה, כשמגיעים ימים כאלה, אני לא סובלת אותם. אני רוצה שהתקופה (שבקרה הזה נמשכת רק כמה ימים אבל חוזרת שוב אחרי חודש פחות או יותר) הזאת תעבור ושלא תחזור.
אני לא סובלת את ההרגשה הזאת. אני רוצה להיות ילדה שהיא מלאת שמחת חיים כזאתי, ולא שאהייה עם מצב רוח דכאוני.
אני שומעת שירים שכיף לי לשמוע, אני רואה סרטונים ביוטיוב שתמיד מעלים מצב רוח, ואני עושה דברים שאני אוהבת לעשות, אבל יש לי פשוט צורך להפסיק לעשות את הדברים האלה, כאילו זה לא משנה אם אני אעשה אותם או פשוט אשכב כל היום ואבהה בתקרה.
אני פשוט שונאת את הימים האלה כשהם באים. פעם זה לא היה ככה, זה התחיל לפני חצי שנה או יותר שהתחילו לבוא לי ימים כאלה מדיי פעם.
בימים כאלה אני אומרת לעצמי "מה הטעם בחיים" ואז אני מפסיקה להגיד את זה כי רוב הזמן אני מאושרת ובמצב רוח טוב, ועוד שיש אנשים שאומרים שאין טעם בחיים ואני מנסה לשכנע אותם כמה זה לא נכון, שהחיים יהיו מעניינים רק אם נהפוך אותם למעניינים ומשמעותיים ושזה תלוי בנו, אבל הפעם הרגש הריקני הזה פשוט בא ואני לא שולטת בזה. רק מחכה שייגמר כבר הימים האלה. גם לדבר עם חברות כדי לעלות מצב רוח לא עוזר.
למה אני מרגישה ככה? יש משהו שאני יכולה לעשות כדי שהרגש הזה יעבור ולא יחזור? כי אני ממש לא רוצה להיות ככה. יש מישהו שגם מרגיש כל כמה זמן ככה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025