מרגיש דביל, אידיוט, ומושפל, היא שיחקה בי?

אז ככה.. כפי שכתבתי בכותרת.. אני מרגיש דביל, אידיוט ומושפל..
הכרתי מישהי לפני 3 שבועות, הכל הלך באמת מושלם.. אני לא רוצה להרבות בפרטים לא רלוונטים אז אני פשוט אגיע לעיקר, אחרי שבועיים שאנחנו יוצאים היא שלחה לי הודעה שאנחנו צריכים לדבר, די ציפיתי לשיחה שהכל הולך להיגמר או משהו, בסוף באותו יום, היא סיפרה לי שלפני שהיא הכירה אותי, היא הכירה מישהו אחר, חודש בערך לפני שגם איתו היא בקשר.. אני לא אפרט יותר מדי כי זה באמת לא חשוב ואני גם מהפלאפון מה שמקשה עלי לכתוב יותר מדי אבל אגיע לעיקר, מהשיחה סוכם שהיא צריכה קצת זמן לחשוב מה נסגר בניהם, ושיש סיכוי שייצא מזה משהו.. ממה שהולך בנינו.. הרגשתי שהיא שמה אותי כביכול על אש קטנה.. לחכות שיקרה משהו עם הבחור הראשון ולהסיק מסקנות.. ידעתי הכל, העדפתי להתעלם כדי להרגיש טוב ונוח עם עצמי.. עודדתי את עצמי כי לא באמת רציתי להסתכל.. כי כנראה באמת התאהבתי בה אחרי 3 שבועות.. אז אחרי שהיא אמרה לי את זה היא התחילה יותר להתעניין, שלחה הודעות, הראתה יותר עניין, סבבה והכל.. והנה מגיע התפנית הגדולה.. אני לא הייתי עיוור, אני ידעתי מה הולך מסביבי, ידעתי שהסיכויים שיקרה משהו טוב הן קלושים, שאני והיא זה סתם עלה נידף ברוח, שזה יגמר בקרוב מאוד כי זה התחיל מושלם והלך צולע.. אבל בכל זאת בחרתי להתעלם כי לא באמת רציתי לחשוב שדבר כזה יקרה.. לא מזמן, לפני כמה שעות אני לא אגיד ממי קיבלתי את זה כי זה לא חשוב, זה פשוט אמין ואני יודע כי זה הידיד הכי טוב שלה בעצם אמר לידידה שלי והיא בחרה לומר לי.. שבעצם היא כבר כביכול לא רוצה אותי, ושזה נגמר.
אני לא חמור, ידעתי שזה מה שהולך מסביבי.. דיברתי איתה בוואטסאפ ואמרתי לה שאני צריך לדבר איתה כמובן פנים מול פנים.. ועכשיו מגיע ההתייעצות.. מצד אחד
בשלושה שבועות האחרונים היא פשוט מילאה אותי.. הסבה לי אושר בלתי פוסק.. שיחות איתה גרמו לי לחייך מאוזן לאוזן.. הייתי מאושר כמו שלא הייתי המון זמן.. הודעה שלה הקפיצה לי את הלב, כל יציאה איתה הייתה כמו הדבר שאני הכי רוצה בעולם.. כל הקלטה שלה כאילו היא באמת מתייחסת אלי ורק אלי.. וכנראה הבנתי שאני באמת אוהב אותה.. ואני פשוט פחדתי לחשוב מה שכנראה המציאות אומרת.. והיא נהייתה פשוט הדבר שאני מתעסק בו כל היום.. מהרגע שאני קם עד שאני עוצם את העיניים.. נשמע מוגזם אבל אני אדם שבודדים יכולים לכבוש אותו.. והיא עשתה זאת.. ובגדול...
ומצד שני מגיע העניין שאני לא יכול להתעלם ממנו.. שאולי באמת היא לא רוצה? והכל פשוט אשליה אחת גדולה? אני לא רוצה להסיק מסקנות מיותרות מדברים שאמרו לי, אבל זה ממקום די אמין לכן אני יושב וכותב את מה שאני כותב כרגע..
החלטתי ללכת ולדבר איתה, אני רוצה בלי הרבה בירבורים לגשת לעניין ופשוט לשאול ולומר.. כן או לא..
אני אחד שכל מה שאומרים לו משפיע עליו בדרך כזו או אחרת, אני מסוגל לשקוע כאן בדיכאון רק כי ידיד שלה אמר לידידה שלי שהיא כבר לא רוצה וזה נגמר בנינו.. זה דברים שפשוט שוברים אותי.. אני רוצה לדעת איך להתמודד עם זה מולה, איך לומר למה ומה להביע בזמן שאני עושה את זה.. אני לא רוצה לאבד אותה.. היא הפכה להכל בשבילי בזמן הכל כך קצר הזה שאנחנו מכירים.. דבר שלא קרה לי לעולם.. בגלל זה אני מרגיש מושפל ודפוק.. כי אולי היא ממש שיחקה בי וגרמה לי להאמין במשהו שהוא לא..
אשמח לעזרתכם..