מאז שהתחילה המלחמה, בן הזוג שלי עובד מהבית, הוא מסתגר בחדר העבודה ובקושי יוצא ממנו כדי לאכול ולישון, הוא עושה את המטלות שלו רק לאחר כמה נדנודים מצידי, שזוכים לתגובה עצבנית אך שקטה.
אני מרגישה שאני לא באמת יכולה לדבר איתו, הוא מאוד לא נגיש.
ניסיתי לעודד אותו לספר לי מה עובר עליו ולגרום לו לשתף בתחושות מהמלחמה, אבל הוא סגור כמו אגוז ולא מוכן לדבר על זה, ואפילו מתעצבן כשאני מעלה את הנושא.
ניסיתי להציע כל מיני פעילויות שמסיחות את הדעת ומתמקדות בשיפור איכות החיים בצל המלחמה, אבל גם אם הוא מסכים להן בהתחלה, ברגע האמת הוא מגיע עצבני ורק רוצה "לגמור עם זה", או שהוא מבטל כי הוא עייף מדי או לא במוד.
אני אובדת עצות, כי אני יודעת שעובר עליו משהו בדיוק כמו שאר האזרחים במדינה, אבל לא יכולה לעשות עם זה כלום, או לפחות לא יודעת מה אפשר לעשות, ומצד שני גם אני בחרדות, וצריכה את הקרבה שלו כדי לעזור לי להתמודד עם המצב, אבל הוא בבירור לא שם.
אשמח לעצות מועילות, בהעדפה מאנשים שעוסקים בטיפול זוגי או שעוברים משהו דומה ומצאו פתרון יעיל
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025