היי לכולם אני ובעלי נשואים שנתיים הורים שנה
ביחד 6 שנים .
נכנסתי להריון די מהר אחרי החתונה והתגובה שלו שסיפרתי לו לא הייתה התלהבות אבל אחרי זה בהמשך בבדיקות והכל הוא התלהב מהרגע שנכנסתי להריון בהתחלה אני פחדתי לקיים יחסים אחרי זה הוא ממש סיפר לי שהוא מפחד לגעת בתינוק והכל מה שהבנתי .
ההריון עבר נוראי המון ריבים המון בכי המון פגיעות עם זה מצד של אמא ושלו היא הפכה להיות רוב הנושא של הריבים שלנו ולא כי הוא לקח את הצד שלו אלה כי פשוט לא סתם לה את הפה במילים עדינות או כל מיני מעשים שנעשו מהצד שלו שפגעו בי מאוד חשבתי שהלידה תסדר הכל וגם בלידה כנראה ציפיתי למשו אחד וקיבלתי משו אחר ..
ואז פשוט הכל הפך להיות עוד יותר קשה אני מרגישה שאנחנו היום אחלה שוטפים בלגור ביחד אבל במערכת יחסית כזוג כבר אין קיימנו פעם אחת יחסים שהייתי בחודש 6 ומאז כלום וזה בעיקר היום מגיע מהצד שלי הוא כן מנסה ליזום להתקרב אליי אבל פשוט קשה לי
אני רואה בו רק את הדברים ה״לא טובים״ וכל הזמן שואלת את עצמי אם עשיתי בחירה נכונה ואם אולי עדיף לפרק את הנישואין מצד שני לא התחתנתי בשביל לעצור את הנישואים זו הייתה הפחד הכי גדול שלי
יש ילד באמצע שאני לא רוצה שיפגע מזה יש לי משפחה דתיה שאני לא רוצה לאכזב ובמיוחד לא רציתי לחזור על המסלול של אמא שלי שהתגרשה פעמיים
אני נורא אבודה , מאוכזבת , פגועה
אבל הפגיעה שלי כבר הפך להיות חוסר אכפתיות ואנטי
דיברתי עם בעלי שאולי כדאי ללכת לטיפול זוגי הוא בעד
רק אני בכלל לא יודעת עם במצב שאנחנו נמצאים זה משו שיעזור ..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות