האמת ,שמהרגע שהכרתי אותו הבן אדם לא רצה לצאת. אז,זה לא היה כ"כ נורא בשבילי מאחר והיו לי חברות רבות והמון בילויים של החבר'ה.
מאז עברו הרבה שנים והמצב החמיר מאוד. כבר לא צעירים ורוב החברים כבר בזוגיות וגם לא כל הקשרים נשארו.
נותרתי די לבד עם בעל שפתאום הבנתי שהוא יושב בבית ואף פעם,עם דגש על האף פעם ,לא מבקש לצאת לאנשהו, אפילו גלידה או טיול קטן. כלום. סבל.
בעלי עובד חרוץ ואדם טוב. זאת הבעיה היחידה שלי איתו. לפעמים זאת נראית לי שריטה רצינית ואני מתפוצצת מבפנים ,מרגישה חנוקה , כמו בקבר. שאלתי אותו ,למה אתה חי,רק בשביל לראות טלויזיה, לא ענה. נראה שהשיחות סביב זה מסיבות לו סבל. אני חושבת לעזוב אותו אבל מתחרטת בגלל האדם הטוב שהוא.
כשאני מכריחה אותו לטייל או ללכת לאנשיו, הוא מגיע אבל עם פרצוף תשעה באב. בטח לא כבן זוג נחמד להעברת ערב כייפי. הוא בנוסף מגיע לבוש ברישול וזה פוגע בי . אני משקיעה והבן אדם מתהלך לידי במכנס נופל וקבקבים.
השאלה שלי אליכם מתוך חוסר אונים משווע,האם יש מוצא מהמצב המחריד הזה??
השאלה שלי היא אם יש מוצא מהמצב שלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025