הדרך שלי נכונה
לא הצלחתי לנסח את השאלה בצורה נכונה וטובה שתסביר מה אני רוצה ממכם.
כמו שקראתם אני בן 16 שסובל מחרדה חברתית(ועוד מיליון בעיות וחרדות שנדבר עליהם שבוע הבא) אבל העניין מנע ממני ליצור קשרים לאחר שעות בית ספר .כמובן מרצון לא ללכת לפעילויות חברתיות, גם כי אני לא אוהב את זה וגם כי זה לא מתאים לי עכשיו. יחסית לנערים שמחפשים תירוצים להימנע אני מודע לבעיות שלי ומשתדל לטפל בהם על ידי טיפול מקצועי חלקים בשיתוף איתי וחלקם שלא.למרות כל חוסר החברתיות אני לא מרגיש סוג של תיסכול להפך אני נהנה כרגע מהחלקה השקטה שלי. אושר ענק רק משמיעת מוזיקה בחדר שלי מאשר לשחק ולבלות עם חברים זה פשוט לא מעניין אותי עכשיו. אני לא אומר או רומז שכל חיי יהיו כך אני מאמין אחרי או בצבא עצמו אתחיל להתמודד. בקשירה חברתית גם אם זה יעשה לי לא טוב, רק מכדי להתגבר להתמודד לפני זה צריך לטפל בבעיות אחרות שקצת יותר חשובות. לגבי הבעיות האחרות שלי אני ברשותכם אפרט לצורך הבנה מפורטת על הבעיה. למשל חרדה חברתית מונעת ממני לא רק יצירת קשר חברתי אלא גם מונעת ממני לעשות דברים כמו קניות אני קצת חושש לקנות גם כי לא היה בי צורך לקנות . עלייה לאוטובוס ממבוכה למשל מחשבה שלי :מה ילד כמוני יעלה לאוטובוס כמו כולם ולמה כולם מסתכלים עליי כאילו עשיתי רע? בדברים האלה אני מטפל ואפילו מתגבר לפני חודשיים הצלחתי לעלות על אוטובוס. ההורים שלי גרושים ואבא שלי דורש אפילו באלימות לשנות באופן אגרסיבי,כשאמא שלי מאמינה שאני מסוגל לטפל בעצמי לפי הזמן שלי אני אחליט איך ומתי. מה אתם חושבים? מסכימים איתי שהדרך שלי נכונה? או אם אבא שלי?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025