הכי בפתאומיות הבנתי כמה זה מפריע לי:
אני בזוגיות ארוכהה עם מישהו מקסים, אבל, אני תמיד ישנה אחריו.
הלוז שלו גם מתחיל מוקדם יותר משלי אז הוא חייב לקום מוקדם
זה לגיטימי והכל, אנחנו לא גרים ביחד, אבל קשה לי שתמיד הוא הולך לישון ואני נשארת ערה לבד והוא לא כאילו מלווה אותי רגע לפני שאני ישנה גם אם וירטואלית, כמו שאני עושה לו.
אבל כשאני חושבת על זה זה ממש קשה לי. הוא אומר שאם בעוד כמה שנים הנורמה בינינו תהיה שאני דווקא ישנה מוקדם יותר ממנו זה יהיה לו רע מאוד, כי אני מרגיעה אותו וטוב לו לישון ישר מתוך הנוכחות שלי.
אבל אחד הדברים החמודים בעולם בעיניי זה שבן הזוג רוצה שאני אשן, רוצה להיות איתי עד שאני נרדמת, רוצה לתת לי מרחב רגוע וללכת לישון רק אחרי שהוא יודע שהכל בסדר אצלי כביכול... בהקצנה.
אבל הוא רוצה שאני אהיה בן הזוג הזה עבורו, וזה ממש קשה לי. הייתי ככה בכל השנתיים האחרונות וזה קצת מתקבע עכשיו... אני רוצה שהוא יהיה הגבר במערכת היחסים הזאת ואני האישה, זה נוגע לעוד המון תחומים בינינו גם שבהם הוא רוצה לקחת את התפקיד ה"נשי" יותר, וקשה לי, קשה לי אוף. אבל זה מרגיש כמו קושי לא לגיטימי כי תכל'ס יש לשנינו את אותם רצונות שנינו רוצים "שיטפלו בנו" ולא "לטפל", נניח אבל זה סתם שבגלל שאני אישה והוא גבר אני מרגישה שאני לגיטימית והוא לא, אבל זה באמת קשההה. זהו אשמח לרעיונות...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות