אני לא יכולה יותר להתמודד עם המשפחה שלי. אני שונאת את אמא שלי (והיא בחזרה) אבא שלי כל היום בחוץ חוזר בלילה ושוב יוצא מוקדם בבוקר. הוא לא נמצא שם בשבילי בכלל. כולם שונאים להיות בבית, אנחנו 7 אחים ואחיות ומי שיכול פשוט יוצא וחוזר מאוחר. ואני צריכה להשאר ולטפל בכל העניינים של הבית. במקום שהבעיות שלי יהיו כמו של כל ילדה מתבגרת, כל מה שעובר לי בראש זה איך לעשות שאחים שלי הקטנים לא יצאו עם צלקות מהילדות, אמא שלי משוגעת (פשוטו כמשמעו) היא מביאה ילדים ומפסיקה לדאוג להם כשהיא מפסיקה להניק אותם, מהשלב הזה הם באחריותי, אני מגדלת את אחים שלי הקטנים 5 ילדים באחריותי, אני עושה הכל לבד! ואבא שלי לא מעריך כלום מזה, הוא תמיד אומר שכל ילד צריך לתרום למשפחה ולעזור- הוא לא מבין שאני עושה מעבר למה שילדה בת 16 צריכה לעשות.!
בשלב הזה הפתרון היחיד שלי הוא לפגוע בעצמי שהם יתחילו להעריך את כל מה שאני עושה. איך לצאת מהדיכאון הזה ?!??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות