לפני שבוע איבדתי את אמא שלי.
אתמול היה לה יום הולדת 59.
את אבא איבדתי כשהייתי בן 18.
אמא שלי הייתה בריאה, רשלנות רפואית הרגה אותה.
אני ואמא היינו גרים בניין ליד בניין, את רוב הערבים היינו מעבירים ביחד. בכל שאלה שהייתה לי, הייתי פונה אליה. תמיד ידעתי שיש לי עמוד טווח בחיים וזאת היא.
היא תמיד שיגעה אותי להקים משפחה ולהביא לה נכדים. ותמיד אמרתי לה שזה יגיע זה יגיע.
אני שבור, אני מרוסק ואני לא יודע איך ממשיכים את החיים.
מצד אחד אני רוצה להיות שמח בשבילה ולהמשיך את החיים, מצד שני אני מרגיש רע ועצוב כלכך להמשיך את החיים בלעדיה.
אני יודע שאני כבר איש גדול בן 35, אבל אין גיל לאמא ואבא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות