סובלת מתשישות כרונית נודה לי על התסמונת הזאת רק מלפני כמה חודשים, איך להתמודד?

שלום לחברי האתר, זה סיפור קשה שאני רושמת, אז הודה למי שיוכל לענות.
אני היום בת 33 ולא מתפקדת כבר 16 שנה, עושה מאמצים לתפקד, אני סובלת מתשישות כרונית.
נודה לי על התסמונת הזאת רק מלפני כמה חודשים, זה משהו ביולוגי שקשה לאבחן ולכן זה מבוסס רק על התלונות של הבנאדם וזה לא פסיכולוגי, זה כמו האחות הגדולה של הפיברומילגייה.
אני מרגישה כל הזמן עייפה בכל ה16 שנה האלו, לא משנה כמה אני ישנה , אפילו 12 שעות, תחושת סחרחורת, כמעט רצופה , תחושת עילפון , אי יציבות מדי פעם ולכל הכיף הזה מתווספת מיגרנה כמעט יום יומית.
הכל התחיל כשהייתי בת 17 וחצי , הלכתי לביה"ס וכמעט התמותתי , כל הבדיקות היו תקינות אז אמרו שמה שייש לי זה נפשי, גם אני חשבתי כך באותה תקופה כי עברתי סוג של חרם ובבית לא הייה להיט. כשאני חושבת על זה כנראה מזה נוצרה התשישות כרונית. בכל התקופה ממש נשיתי לתפקד ולצאת מזה, לעבוד , ללמוד, אך הכי הרבה זמן שהחזקתי מעמד הייה חודש. איכשהו שיפרתי בגרויות , אבל עדיין לא עובדת.
בכל התקופה הזו החברים שהיו לי נעלמו, המשפחה שלי לא תמחה בי חוץ מאמא שלי, למרבה הצער גם אמא שלי לא תומכת בי עכשיו בכלל, אני מקבלת קיצבה מביטוח לאומי על מצב נוירולוגי וחרדה , כי מה שייש לי בה עם חרדה וגם דיכאון.
נוסף אימא שלי צוחקת עלי מהמראה שלי. פעם הייתי ממש יפה ועכשיו בגלל המצב רוב השיערות נשרו לי ויש לי שקיות וקמטים בעיניים , פעם אהבתי איך שניראתי ועכשיו ממש לא, היא כל הזמן צוחקת כשהיא רואה אותי ושאני מדברת שיהייה לי מישהו היא מיתפקעת מצחוק. פעם שתקתי , אבל עכשיו אני לא יכולה לשתוק כי זה נמשך כבר 7 שנים ואני מתחילה לקלל אותה ממש כי אני לא יכולה יותר, לא שאני גאה בזה.
היא כבר לא מקשיבה למה שאני אומרת לה , גם כשייש לי מדי פעם דיכאון, לא מעניין אותה אם אני רוצה לפגוע בעצמי או משהו, רק שלא ישמעו אותי צועקת.
אז העלתי פוסט בפייסבוק כשרשמתי "אמא שלי חושבת שאני מכוערת, אז הצטלמתי בשביל הכיף", ובגלל שחברה שלה מעבודה בחברים שלי בפייסבוק אני רוצה שהיא תיראה את זה , אני סובלת ואף אחד לא איתי , גם אחותי גרה איתי בדירה שכורה והיתעללה בי ועכשיו היא מגינה אלייה.
אני מחכה בנתיים לסל שיקום שיעזור לי בעבודה ובעוד דברים שקשורים לתפקוד.
עם אחותי אני לא מדברת כבר הרבה זמן , אפשר להגיד שהיתנתקתי ממנה כי בכל הזמן הזה צרחה אלי שאני לא עושה כלום ואפילו חנקה אותי פעם והיא בת 40!!,
אבא שלי לא בתמונה ממש , עוזר לפעמים מבחינה כלכלית, גם האמא , אבל ההתנהגות של כולם היא זוועה, גם הוא מיתנהג אלי חראאא ונמאס לי. גם עם החולשות, סחרחורות, כאבים עד הקאה ומצב רוח גרוע בגלל נראות וחוסר פרגון בלתי אפשרי!!. התוכנית שלי היא להתנתק מכולם.
מה אתם מציאים , אשמח לתשובות.