שלום וחג פסח כשר ושמח לכל הגולשים הנחמדים .
קראתי הרבה עצות באתר והייתי שמחה אם הייתם יכולים לעודד ולעזור גם לי.
אני בחורה אתיופית , בת 25.
אני יתומה מאמא , ואת אבא לעולם לא הכרתי.
כל החיים שלי גדלתי בפנימיות מוזנחות ולא נהנתי שם , כל סוף שבוע הייתי מגיעה לחלום.
משפחה אומנת ( למי שלא יודע זה משפחה מתנדבת שלוקחת בסופי שבוע וחגים ילד מהפנימייה אליהם הביתה לאכול, לישון לטייל וכו'...).
המשפחה האומנת שלי היא משפחת החלומות ממש כך, יש להם המון כסף, כולם בלונדינים, מלומדים , מנומסים, מקובלים בחברה וכו'..
בדיוק ההפך הגמור ממני.
עם השנים נהיינו ממש משפחה, אני כבר אחת מהם.
אני מודה להם על הכל, על ההקשבה , החום, האהבה, הפרנסה, והכי חשוב על מקום לישון בלילות.
בזמן האחרון ככה שאני התבגרתי וגם הבנות שלהם התבגרו ( הן בערך בנות גילי) אני מקנאה בהן, אין לי סיבה מיוחדת אבל אני מתה מקנא שאני רואה אותן יוצאות, בעלות בני זוג, עם רכב וכו'..
אני יודעת שאין לי מקום וזכות להיות כזאת אבל זה דבר טבעי...
אני רוצה להפסיק עם זה כי באמת שלא מגיע להן שאני יתנהג ככה אחרי כל מה שהם העניקו לי.
איך מפסיקים לקנא?
למה אני לא יודעת להודות ובמקום זה עושה רק רע?
תודה לכם.
אשמח לקבל על תגובה גם אם היא רעה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות