אהלן,אני יוסי (שם בדוי) נער בן 16
הרצון הזה והכותרת המפוצצת הזאת כבר הייתה איתי בכמה פרקים בחיים שלי אבל נעלמה לאט לאט אבל עכשיו נכנסת בשיא הכוח אל חיי, לא אשקר לכם לא הכל דבש אצלי ואצל ההורים שלי, אני מקבל כל מה שאני רוצה וזה נפלא וזה טוב, אני מעריך וזה בסדר גמור, אבל אם יש דבר אחד שההורים שלי בחיים לא הביאו לי זה חום ואהבה, כן אולי בקטנות שהייתי בתור תינוק, אבל מאז ועד היום לא קיבלתי אהבה, להפך קיבלתי עשרות מכות חבטות מהוריי,צלקות לא נשארו עלי מבחינה חיצונית אבל מבחינה פיזית המכות והקללות נשארו עמוק עמוק והולכים איתי לכל מקום עד היום, לא אשקר ואגיד לכם שגם בתיכון הכל דבש, אני נמצא עם כמה חברים אבל לא מרגיש שייך,לא מרגיש רצוי ולא מרגיש שאני ממצה את עצמי שמה, לא מרגיש שאני מביא את אני האמיתי, מרגיש מזוייף ולא מאושר, יש את המשפט הזה שעדיף להיות לבד מאשר להיות עם אנשים ולהרגיש לבד, חברים בגדו בי ונטשו אותי, היו תקופות שגם הייתי לבד מול כל העולם המשוגע הזה.
לא מזמן העלאתי את ההצעה הזאת להורים שלי את ההצעה הזאת של הפניימיה כי באמת אני חושב שזה יעשה לי טוב, אני לא מושפע מסדרות טלוויזיה שמציגות את הפנימיות ולא שום דבר, אני פשוט רוצה את השקט הזה ולברוח מהכל, ללכת למקום עם פניימיה טובה וחברים לחיים שפשוט אהיה אני עצמי ואדע להביא מעצמי את מה שאני יודע, שהעלאתי את ההצעה הזאת להורים שלי הם מיד התנגדו והתחילו כזה להתקרב אלי אך שוב במהרה התרחקו שראו שכביכול ירדתי מההצעה הזאת.
אין לי כבר מה לומר, אני פשוט רוצה לעבור, נכון יש את החששות שגם שמה אני לא אסתדר. אבל מי שלא לוקח סיכונים לא מצליח,שבוע טוב..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות