שלום, לפני החופש הגדול שקלתי 53 לגובה 170, החמיאו לי רבות על גופי אבל החלטתי שאני לא מספיק יפה, עמדתי מול המראה יום אחרי יום והתלוננתי על כמה שהגוף שלי שמן ודוחא וכמו שניתן להבין דרדרתי את עצמי להפרעת אכילה קשה ואף אנורקסיה, הייתי אוכלת משהו בבוקר ומרעיבה את עצמי למשך כל היום, זה לא היה פשוט קל או נורמלי ואני יודעת את זה היום, כשאני נזכרת כמה סבלתי וכמה הייתי חלשה אני מרחמת על עצמי וכמובן שלא עבר יותר מידי זמן וירדתי מאוד במשקל, כיום אני שוקלת 43 על 172 ואיבדתי את המחזור שלי לפני חמישה חודשים, כשההורים שלי ראו עליי את ההרזייה ואת החולשה הם שמו לב שאני לא אוכלת ולקחו אותי לתזונאית, לאט לאט ובהדרגה יצאתי מיזה ואני מקנאה באיך שהייתי נראת בעבר, ישבן עגול חזה נחמד והייתי רזה, עכיו אני שטוחה ופחידה, לא נעים לי שזרים פונים אליי ושואלים למה אני רזה או שהמורות דואגות או שהחברות נלחצות לא כיף לי העניין הוא שלמרות שאני מקפידה כבר חודש וחצי על תפריט בהמלצת תזונאית וחזר לי הכוחות, המחזור לא בא. האים גרמתי לעצמי לנזק בלתי הפיך? זה מאוד פחיד אותי כי אני מאוד רוצה להיות אמא בעתיד ולחזור להרגיש נשית
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות