אז ככה, אני כותבת אתזה שאני עוד בשיא ההרגשה והתחושה.. יש לי מישהו שאנחנו יוצאים כבר חודש, והיום זה קרה.. שכבנו, שכבתי בפעם הראשונה בחיים. זה ממש לא מרגיש לי כמו שחשבתי שזה ירגיש.. אני מרגישה את הרגש הכי נוראי שיכול לקרות אחרי דבר כזה- חרטה. אנחנו בסה״כ חברים שבועיים וכל פעם שהייתי אצלו ועשינו יותר מסתם נשיקות , הוא ניסה לגרום לי לשכב איתו וכל פעם כעסתי ואמרתי לו שדיי אני ממש לא מוכנה לזה ויקח עוד הרבה זמן.. ועכשיו באלי לבכות, אני פשוט זולה, שוכבת עם מישהו שאני עוד לא מספיק מכירה לעומק ועוד אחרי שאמרתי שאין מצב שזה יקרה בזמן הקרוב.. איכ אני נגעלת מעצמי. אני בתור נערה קצת יותר ״צעירה״ דמיינתי שאני אעשה אתזה עם מישהו שאוהב ואחרי תקופה ארוכה של זוגיות ואהבה, אבל זה רגע שממש רציתי אתזה אז אמרתי יאללה, הרי כל הסביבה שלי כבר שכבו ובימינו זה כלכך דבר שטותי וחסר משמעות..
אז למה אני כלכך מבואסת ?
הוא מתוק, אוהב ובן אדם חם.. אבל לא מספיק רגיש לסיפורים שלי, כאשר סיפרתי לו מקרה קשה שעבר עליי הוא לא ממש התייחס וסתם נישק אותי אחרי וממש הכרחתי אותו להגיב לי לסיפור.. ״זה קשה״ זה התגובה שלו..
המחשבות שלי עכשיו.. הרגשות שלי.. אולי לא הייתי צריכה לעשות אתזה ? אלא
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות