אז ככה כבר שנתיים שאני בדיכאון קל כזה אני תמיד מדוכדכת אין לי הרבה חברים ואני מופנמת כזאת . אני ביישנית אבל אין לי בעיה להתחיל שיחה עם מישהו שאנלא מכירה אם אני בתוך מעגל של כמה ילדים .
פעם הייתי בן אדם שמח וצוחק והכל ועכשיו אני מרגישה כמו איזה סבא אומלל בן 70
וזה לא שאנלא מנסה לשמוח ולצאת מזה אני פשוט לא מצליחה ! אני גם לא מוצאת עלמה ככ לדבר עם אנשים("יבשה") ואני מהאנשים שאוהבים להיות בבית . אמא שלי לא שמה לב לזה כי אין לה זמן ועם כל מה שיש לה על הראש אני מבינה אותה . בשנתיים האלה עברתי המון ! (אבא אלכוהוליסט מאז שאני זוכרת את עצמי ובגלל זה אנחנו לא בקשר תמידי , אמא שעובדת קשה [חד הורית שקשה לה לגמור את החודש]ואח שאובחן כסכיזופרני והיו לו התקפים לא פעם ולא פעמיים) כל הדברים האלה הם קשים להתמודדות ואני מסתירה מאנשים המון . מה שאני באה להגיד פה שקשה לי ואני מנסה לצאת מהמצב אבל אני לא מצליחה .. אני לא יכולה ללכת לרופאת משפחה כי אז היא תערב את אמא ואמא שלי תדאג ואני לא רוצה אתזה וללכת ליועצת ביתספר עוד יותר עושה אתזה סיפור גדול ולא מועיל .
חשבתי על לקחת כדורים נגד דיכאון בלי מרשם אבל אני מודעת לתופעות לוואי .
אני כן משתדלת לאכול בריא ולעשות ספורט אבל זה לא מה שירגיע אותי ויגרום לי להיות יותר קופצנית ושמחה כמו פעם או לפחות להפסיק להיות מדוכדכת .
אני אובדת עצות ולא יודעת כבר מה לעשות עם כל המצב שלי .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025