אני לא מבין משהו.
למה בגלל שאני קצת שונה מאחרים אז אני אמור להיות אפס וחנון ולא יודע מה
אז אני לא אוהב מסיבות,ומעדיף לשבת בבית ולראות סרט טוב.
אז אני לא יוצא לבחוץ בשביל לשתות ולעשן,ובמקום אני יוצא עם חברים ואנחנו מספרים דברים אחד לשני ועושים שיחות נפש.
אני לא מעשן,לא שותה,לא יוצא למסיבות. מבוגרים אומרים לי שאני מאוד אינטיליגנטי ובנות ירצו אותי. אבל משום מה? הדור של היום מראה לי את זה אחרת.
אנשים שותים מעשנים יוצאים למסיבות רבים מכות דוקרים מקבלים את רוב החברים מקבלים את רוב הבנות ועושים מה שבאלהם.
אז אני רוצה מישהי חמודה שתהייה איתי. לא רוצה מישהי מוכרת. אז זה משהו רע? זה אומר שאני חנון? שאני פחות מערסים? אני לא מבין את זה.
סבלתי מבריונות בעבר רק בגלל זה שאני לא אוהב את כל הדברים האלו. ממתי כל הדברים האלו נהיו משהו שאנשים יותר טובים בגללו?
אני פשוט מפחד. מפחד למצוא את עצמי בסופו של דבר לבד. ללא זוגיות גם. רק בגלל שאני כזה. שמעדיף לשבת בבית,לצאת למסעדה עם מישהי,לצחוק לצאת לבחוץ עם קצת חברים ולבלות בכיף בשיחות. לתת מה שאני יכול ולקבל מה שאני יכול. רק בגלל שאני עושה מה שאני אוהב? מה זה עושה את החברה ואותי בדיוק? מה אני כל כך שונה מאנשים שלא מגיע לי גם דברים? לא מגיע לי אהבה? לא מגיע לי חברים? לא מגיע לי להנות? אני לא מבין למה עכשיו מי שדוחף יותר סיגריות לפה או מי שיותר מוכר במועדונים שווה יותר.
למה פשוט כל כך קשה למצוא את האנשים שיהיו כמוני שקטים ורגועים ופשוט ירצו לבלות ביחד בכיף,בלי דקירות בלי שתייה בלי מסיבות על פול ווליום..למה אני צריך לסבול בגלל המצב הזה.. אני מרגיש שאני לא אמצא בקצב הזה את השמחה..לפחות לא בדור הזה ככה..אני לא מבין..מה אני עושה לא נכון?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות