היי,
הרגע ההורים שלי הודיעו לי שנוסעים לשישי שבת לחרמון רק שלושתינו.. (אני תכף בת 20 ויש לי עוד 2 אחיות גדולות שלא מצטרפות).
הם לא סתם החליטו לפנק- זאת תהיה מתנה ליומולדת שלי שתחול בסוף החודש....
עשיתי להם פרצוף והגבתי בצורה מגעילה ואני יודעת שהם התבאסו עלי אבל אני באמת לא רוצה!
הם בכלל לא שאלו לרצוני לפני, זה דרך העבודה של אבא אז הם גם חסכו עלי ו״דחפו״ את עצמם חגיגה שאמורה להיות כביכול שלי... אני מפרגנת להם ומגיע להם והיה טוב יותר אם היו נוסעים לבד ומפנקים את עצמם... בלעדי.
אני לא קשורה- זה טיול מאורגן כזה של החברה מהעבודה של אבא ונוסעים באוטובוס ושוכרים מלון רק בשבילם ואני מרגישה כמו גלגל שלישי שעושים לו טובה ו״נפטרים״ ממתנת יומולדת אמיתית.
עד כמה אני מגעילה וכפויית טובה..?
מרגישה שבאמת אין לי מה לעשות שם ושהם לא מבינים שהבת שלהם כבר ילדה גדולה ואין לה מה לעשות לבד עם ההורים שלה... ועוד בצימר!!!
מה גם שכבר ידעתי מה אני רוצה ליומולדת והם אפילו לא שאלו אותי..
מרגישה עכשיו נורא שככה הגבתי כי סך הכל הם לא חייבים לי כלום אבל לא יכולתי להיות צבועה ולשחק אותה מאושרת.
לנסוע בכל זאת? איך כן לנסות ליהנות למרות כל המגרעות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות