תמיד הייתי הבחורה שנדלקת או מתאהבת בכל אחד שהיה נחמד ונתן לי ייחס של כבוד וכו', אהבתי/חיבבתי בעיקרון עד גיל 12 בערך 16 בנים שונים חלק מהם אהבתי למשך שנתיים והיה תקופה שאהבתי 2 במקביל.
אני ילדה מאוד רגישה כעיקרון ונפגעתי דיי הרבה בעיניין של אהבה כשהייתי יותר קטנה, בכיתה ז היה לי את החבר הראשון שלי , אחרי 5 חודשים נפרדנו ולקחתי את הפרדה בצורה קשה מידי , נכנסתי לדיכאון , הפסקתי לאכול , ירדתי כתוצאה מכך 10+ קילו בחודשיים , הייתי מאוד חיוורת , היה נדיר לראות אותי מחייכת וגם זה היה חיוך מזוייף , אחרי שנתיים של דיכאון הצלחתי לקחת את עצמי בידיים והצלחתי להפוך לאופטימית ,התחלתי לעזור לאנשים אחרים תוך כידי עם הדיכאון שלהם (סוג של תחביב שמצאתי לעצמי, לעזור לאנשים)
הבעיה בכל העיניין הוא שנהייתי מאוד אדישה, אני לא מצליחה לפתח רגשות כלפי מישהו, זה משהו שמאוד מפריע לי בעצמי זה מתסכל אותי , למה פעם הייתי יכולה לפתח רגשות כלפי מישהו בשנייה ועכשיו? אינני יכולה כלל
ובלי שום קשר נהייתי אדישה לכאב, אם פוגעים בי אני נפגעת אבל נהיית אדישה על הנושא אחרי כמה דקות וכבר לא אכפת לי
בקיצור השאלה שלי הוא- איך לפתח רגשות שוב? למה נהייתי אדישה בעיניין של אהבה? אני כבר מוצאת את עצמי מחריכה את עצמי לחבב בנים מסויימים כדאי להרגיש משהו..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות