תשמעו אני כרגע בן 16 ועברתי תקופה ארוכה תקוע בתוך הבית
עמוק במחשבות של עצמי, כל הזמן ניסיתי קצת לצאת מהבית לראות עולם
אבל לא ידעתי כבר מה לעשות, גם אם הייתי אומר לעצמי לצאת לאיזה
ריצה פעם ב, אז אחרי פעם אחת הייתי מפסיק
אני מרגיש ממש כאילו כל מחר יבוא באותו שגרה, וזה עבר תקופה
ארוכה מדי שזה כבר התחיל לשגע אותי. עכשיו אני לא כזה בנאדם
שסותם תפה בצורה מוחלטת אבל עדיין קשה לי להתקרב לאנשים שאני לא כזה מכיר.
למשל בכיתה בבתספר שלי יש לי בטחון אבל בשכבה ובבית ספר אין לי שום קשר
ואני גם לא מוצא להתחיל שם קשר. הכל התחיל לי כי עברתי מגיל קטן פעמיים בתי ספר, כשעברתי בית ספר לאחר שנה סיימתי את הקשר עם החברים הישנים שלי פה
וכשחזרתי לבית ספר בעיר שלי אז התביישתי לדבר עם החברים הישנים שלי כבר ממש לא הרגשתי רצוי, אפילו שפעם, הייתי בא אליהם יום אחרי יום לבקר ולשחק איתם בבית.
אז עכשיו אני כל הזמן מוצא את עצמי הולך
לאיבוד, מחפש את עצמי כי אין לי מושג כבר מי אני, זה כאילו אני לפעמים אומר לעצמי להתנהג כמו בנאדם ששמח בחלקו או להתנהג ברצינות או אפילו סתם לזרום, אבל אם כל זה אני לא מכיר את עצמי מספיק טוב. קשר לי לדבר עם אנשים אחרים כי אני בכלל לא מכיר תנושאים שלהם, וקשה לי למצוא פתרונות דרכים ומעשים כדי להגיע למטרה שלי כמו סתם למשל להתחיל ללמוד בצורה טובה, אז אני מוצא את עצמי חוזר אחרי בית ספר יום אחרי יום, כשמרכז החיים שלי הוא מחשב וטלוויזיה. חוץ מפעם ב- שאני יוצא עם חברים שגם הם לא מאותו בית ספר. אני אישית לא יודע איפה להתחיל או לסיים אז אשמח לעזרה כלשהי או לפחות סתם דעה או תגובה. תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות