לפני כשנתיים הייתה לי ידידת נפש, משהי שממש אהבתי,והיא אותי, אבל לא היינו חברים אלא בסוג של פרינדזון, חשבתי שמצאתי את הנפש התאומה שלי, סוף סוף בן אדם אמיתי שאפשר לדבר איתה על הכל והיא איתי, אך, כאשר הגענע לחטיבת הביניים היא פשוט הפקירה אותי, בתקופה הכי גרועה בחיים שלי שהמון אנשים איימו עליי והייתי מיואש מהחיים ורק רציתי אותה איתי, זה שבר אותי, שבר אותי לא כי היא עזבה אותי, אלא כי היא הפכה לבן אדם שהיא אמרה שהיא בחיים לא תהיה, נהייתה חבר של ערס מגעיל שרק מציק לחלשים, והפכה לסוג של פרחה.
ועכשיו אני באמצע כיתה ח, היא עדיין בראש שלי, למרות שהייתי עם בנות אחרות, זה בחיים לא היה מה שזה היה איתה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות