קוראים לי אנה בת 14, ילדה רגלה לגמרי בלי בעיות התנהגות/חברתת/למודית. בחטיבה הקודמת שלי היה תקופה מדהימה!של שנה וחצי מדהימות פשוט חוויה!באי לבצפר עם חיוך על הפנים כל בוקר,מורות מדהימות עוזרות ,תומכות,מלמדות למרות הקושי הרב שיש בכתה(אוכלוסית תלמידים לא משהו חח ערסים ופרחות..)שמפריעים בכתה אבל המורות גם זורמות עושות דאחקות..והצליח לי בלמודים מאוד, והיו לי חברות אמת!שבאו גם מהיסודי,.. חלקן:) ועד עכשיו נשארו! ו4 מהן עברו לידי:) בשכונה כי ההורים רוצים שאהיה איתן-כיף לשמוע! אבל הן עדיין ממשיכות בחטיבה אבל עוברות לאותו תיכון(כתה מדעית וכתת מחוננים)לתיכון מצוין!במרכז שנחשב להכי טוב בארץ,ועכשיו מתחרה בדיבייט יחד עם החטיבה הקודמת שלי. אז ככה-
לאחר שעברתי כבר השגתי לעצמי 5 חברות ונהפכנ לחבורה עד עכשיו נפגשות הרבה וגם מהשכבה ויש לי ידידים,מבינה חברתית מסתדרת מצוין!
מבחינה למודית-ציונים טובים/סבבה,אבל המורים פה מקשים עלינו בעומס וכולם מהכתה אמרו לי שהם רוצים לעבור כבר..אני מבינה אותם.אני לא רגילה לעומס הזה ! הכי קשה בשבילי זה לבוא ולקום כל בוקר בידיעה שאני יוצאת לבית הספר שנמשך 7 שעות בדר"כ.. לסבול שם חצי מהיום שלי..היתרון היחיד הוא שאני מבלה את הזמן הפנוי עם חברות וזה עושה לי טוב:) לא מעבר,אני מבריזה בוכה,נכנסת לדכאונות,מנסחת מכתב בקשה חזרה לבצפר הקודם-שומדבר לא מצליח!אפילו הוריי לא רוצים!היתאשתי שנה חרא!עצוב לי שתקופה יפה בחיים שלי אני צריכה לשרוף בבצפר הדפוק הזה ששחושב שאנחנו בתיכון ועושה לנו תמוות.באלי להעילם,אין לכם מושג מה אני מרגישה! קשה לי,לא כיף לי פה לא סובלת להכנס לשעורים של המורות הסיוט האלה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות