אנחנו נשואים חמש עשרה שנה. חברים טובים בסך הכול ואוהבים זה את זה. אנחנו שומרי מצוות (לא בטוח שזה רלוונטי, אבל אולי). לאורך כל הנישואין מבחינת אשתי יש מתח אדיר מכל מה שקשור במין. היא מתקשה להתחבק (אף שהיא רוצה עקרונית) ובוודאי להתנשק, שמא זה ייגרר מעבר לזה. למען הזוגיות היא מתאמצת מאוד ומקיימת יחסים פעם בשבוע, מנסה לפעמים אפילו יותר. כשזה קורה בסופו של דבר נעים לה והיא נהנית, אבל היא צריכה בשביל זה לדבריה "להתנתק" מעצמה. היא מרגישה שכל התחום הזה הוא כאילו "מלוכלך", אף שבשכל היא מבינה שזה לא כך. שורה תחתונה, היא מאוד לא רוצה להיות איתי (מינית). היא חרדה מהמין, ובקיצור זה סבל גדול. מבחינתי יש תחושה קשה מאוד מכך שאשתי לא נמשכת אלי כלל ואף חרדה מזה. לדבריה היא אינה נדחית מפניי או מגופי אלא מכל האינטימיות והמיניות. מעולם היא לא נפגעה מינית או משהו כזה. לעזרה מקצועית אינה מוכנה בשום פנים ואופן שנפנה כזוג או בעצמה מפני שכל העיסוק בזה מאיים עליה מאוד. מבחינתה הטוב ביותר היה לחיות בלי כל מגע מיני, אך היא מבינה שאיני מסוגל. מבחינתי זה באמת נראה למעלה מיכולתי. ברור לי שזה גם יגביר את המתח וירחיק בינינו.
שאלתי - מה עושים? איך מתקדמים? איך עוזרים לה? לי? לנו? אנחנו אוהבים ולא נוותר על הקשר בינינו וגם טיפול, כאמור, לא יקרה. השאלה כאן עולה בהסכמה משותפת, אנא עזרו לנו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות