תמיד הייתי ילד חסר ביטחון ביסודי, היו יורדים עליי ומשפילים אותי ולא היה לי חבר אחד. היום תפסתי יותר ביטחון (בן 15, כיתה ט') ויש לי ״חברים״.
אני מרגיש בודד,
לבד ואין לי חבר אמת אחד שאני אוכל לדבר איתו, לפרוק עצבים, לשתף במה שעבר עליי וההפך.
אני מרגיש כאילו שאני אוויר שהמעט חברים שיש לי מתייחסים אליי סתם ככה ומתעלמים ממני ואני שתקתי כל הזמן הזה כדי לא לריב ושלא יקרה כלום.
אני מרגיש שכשאני מגיע לבית ספר כאילו אני לבד, אני אגש לחברים שלי ולא הם אליי, כנ״ל גם בוואטספ או בכל מקום אחר. אם אני לא אגיע שבוע שלם לבית ספר אף אחד לא ירים טלפון כדי לבדוק מה איתי, ומה שהכי עצוב שזה קרה אחרי שעשיתי ניתוח (בינוני), אף אחד לא התקשר אליי והרגשתי לבד.
חוץ מה״חברים״ בכיתה שלי אין לי כל כך חברים אולי ידידה שאומרת היי במסדרון, יותר מזה לא.
ההרגשה הזאת להיות לבד גורמת לי רע.
אין לי אהבה שאני כל כך רוצה אחרי שנשבר לי הלב, אין לי ידידה שאני אוכל לשתף בדברים, הדבר הכי טוב שהיה לי שהוציא אותי מהעצב, הרכיבה על אופניים נלקח ממני בגלל דלקת בברך, ועכשיו שעצוב לי ואין לי את האפשרות לצאת באופניים כדי להוריד את העצב.
אני מבקש עזרה,
איך לצאת מהמעגל של הסבל הזה שאני היחיד שיוזם שבו מישהו פונה אליי ולא רק אני לאחרים.
באלי למצוא אהבה שתנתק אותי מהעצב הזה ושאני אהיה מאושר (את זה אתם כבר לא יכולים לפתור) ושיהיו לי חברי אמת בסופו של דבר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025