אם זה עושה לך טוב אז כן
אז כמו שקראתם בכותרת אני לא ממש מרגישה צורך בחברה. אני יודעת להעסיק את עצמי לבד המון זמן, מסתדרת טוב מאד עם ההורים שלי, יש לי דמיון מפותח ויצירתיות. אם אין לי מה לעשות אני כותבת (שירים, מערכונים ועוד) ואם אני מרגישה שעמום - האינטרנט הוא הרי חברו (השני) הטוב ביותר של האדם.
אני לא ממש זוכרת את הפעם האחרונה שנפגשתי עם חברה שלא לצורך מטלות של בית הספר וחזרות (אני בבית ספר לאומנויות וממש אוהבת אותו). אני גם לא יוצאת הרבה מהבית חוץ מבית ספר (אני לומדת עד מאוחר יחסית), מחוייבות אישית וטיולים עם הכלבה שלי (שלוש פעמים ביום).
לפי איך שזה נראה חברים שלי אוהבים אותי ולהיות בחברתי, הם אומרים שאני מצחיקה וכייפית. אבל אני פשוט אוהבת את הבית ולהיות לבד.
אני מאוד אוהבת ללמוד ולדעת דברים, רק לא אוהבת שיעורי בית ומבחנים למרות שיש לי ציונים מעולים (90+). כל פעם שיש עבודה בזוגות יש לי המון בעיות עם זה, אני אוהבת לעשות את זה לבד וזה מה שקורה בדרך כלל...
אמא מאוד דואגת לי וחושבת שאין לי חברים, למרות שאני כל הזמן מסבירה לה שיש לי חברים ואני פשוט לא נפגשת איתם כי אני איתם בבצפר כל היום. היא אומרת שזה לא נורמאלי וכל הזמן מציקה לי עם זה.
תאמינו לי שניסיתי להפגש עם חברים אבל זה פשוט לא "עושה לי את זה" כי גם אם כיף לי איתם אחרי שעתיים, שלוש אני רוצה שהם ילכו.
נ.ב הייתי בטיפול פסיכולוגי של כמה פגישות בעקבות זה וזה לא עזר.
האם לדעתכם זה נורמאלי? אני צריכה טיפול אם זה לא עושה לי רע? אמא שלי צודקת?
תודה רבה לכל העונים.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025