בעיקרון אני רשום בשנה הבאה למכינה קדם צבאית.
החלטתי שאני משקיע שנה, עוסק בדברים החשובים לי, תורם לסביבה ולכן החלטתי ללכת למכינה קדם צבאית.
אלא שדבר אחד כנראה שלא לקחתי בחשבון.
יש יחס זוועתי עם ההורים שלי.
אני לא אפרט כאן מה הם מעוללים לי, אבל הם פשוט עושים לי דברים נוראיים!
היום הם התגרו בי, "ירדו" עלי ועשו בכוונה דברים שמפריעים לי (אלו דברים שבשגרה), נורא כעסתי עליהם, ואחרי זה ממש נפל לי האסימון שאני לא יכול להישאר בבית הזה!
אני לא יכול להישאר במקום שהופך אותי למדוכא ועצוב.
ופתאום מתחילים להיות לי התלבטויות לגבי שנה הבאה.
האם באמת כדאי לי ללכת למכינה?
זה נכון שרוב הזמן אני אהיה שם ושאני אחזור לבית פעם בשבועיים, אבל יש גם חופשים שאני לא רואה מה אני אעשה בהם.
אמנם, תאריך הגיוס שלי הוא ליולי שנה הבאה, ככה שחופש גדול אחרי המכינה לא יהיה לי (שזה דבר טוב), אבל עדין יהיה השנה חופש גדול עד למכינה וגם בשנה של המכינה יהיו לי חופשים שבהם אני אצטרך לחזור הביתה.
יש לי כבר תפקיד בצבא (תפקיד די טוב), ואני באמת שוקל להקדים את הגיוס לתאריך הקודם שהיה לי (שזה באמצע החופש הגדול של השנה הזאת), להתגייס לתפקיד הזה
ולנסות לקבל מהצבא הכרה של "חייל בודד", כי אני לא רואה איך אני ממשיך עם ההורים הנוראיים שלי!
מצד שני, כדאי לי לפספס את המכינה בגלל זה?
אני רוצה ללכת מצד אחד, אבל אם אני אלך יהיו איזה 15-20 שבתות שאני אאלץ לחזור בהן הבייתה (האמת אני לא יודע, כמה שבתות יש במכינה?) + חופשים.
אפשרי לא לחזור הביתה ולהישאר במכינה?
לנדוד למישהו אחר כל פעם נראה לי קצת מדכא... אבל זאת גם אפשרות (הבעיה היא שאני ביישן בקטעים האלה).
אני ממש לא יודע מה לעשות, מכינה אבל אז אני עוד שנה סובל מידי פעם עם ההורים שלי , או צבא ישר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות