זו כבר לא הפעם הראשונה שבחורות בחיי אומרות לי שאני לא יודע להפגין אהבה.
אני אדם קר, לא זוכר תאריך יום הולדת של אמא שלי אפילו.
כשה צריך נגיד להפגין מחווה של אכפתיות לרוב אני לא עושה זאת בגלל שאני רוצה בכנות, אלה בגלל שזה מה שנכון לעשות.
לא רק עם בחורות זה גם במשפחה, זה בא לי מאבא, אמא שלי בידיוק ההפך.
כאילו שעם הזמן הרגש שלי שוקע ורק כשה אני מרגיש שאני הולך לאבד משהו אני כאילו מתעורר ומוצף ברגשות עזים ושואל את עצמי איך יכלתי להיות כזה.
אני מתבייש בזה שאני חושב במונחים האלה בכלל..
למה אני ככה? זה כמו נכות רגשית, חשדנות תמידית שפוקדת אותי, חומות של טרויה שעוטפות אותי ולא נותנות לרגש לצאת, כאילו שאני בתת מודע דוחק את הרגשות שלי ומשהו לא נותן לי להוציא אותם.
מה לעשות עם זה, בבקשה שמישהו במצב דומה או מישהו שפשוט מבין שעגיד משהו...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025