יש לי בן זוג.. כבר חצי שנה,אוהב תומך,מדהים,אכפתי ומפנק..אבל אני מרגישה שלעולם הוא לא יבין אותי..אנחנו מאוד מאוד שונים..אני רוחנית כזאת..לבושה כיאילו חזרתי מהודו.נהנה מלהסתכל לשמיים ולחייך..מהים..מהגלים,מהפשטות..תמיד אני מחפשת לדעת עוד..להכיר עוד..ללמוד על היקום ועל האנשים שבוא,לשמוע דעות להשכיל ולאהוב..לחשוב מחשבות קיומיות..לכתוב..והוא? הוא גבר רציונלי,הוא אוהב קניונים וסנוקר ולנפח שרירים..הוא מבחינתו מה שהוא רואה קיים וזהו. הוא מתייחס מאוד בלעג להוויה הרוחניקית..תמיד על הקרקע..בנוסף שהוא מאוד קנאי..ואני מרגישה שהוא כולא אותי..הוא מאוד גדול ושרירי והוא חושב שבגלל זה הוא יכול לרמוס אנשים אחרים..שהם לא אני או החברים שלי,אלא סתם אנשים,חברים שלו ומשפחה וכאלה..ולי זה מאוד קשה..מרגיש לי שההתנהגות שלו מתחרפנת אותי..אני כל כך מאמינה באהבה לאנשים באשר הם אנשים, כשאני מעירה לו על זה הוא אומר שזה בצחוק ומה זה אכפת לי..אני באמת לא יודעת מה לעשות..גדלנו בסביבה שונה מידי..הוא בעיר,שנחשבת לדי מאיימת,ואני בישוב קהילתי שקט..נעים אוהב ומחבק..קשה לי..אבל אני אוהבת אותו כל כך..מה דעתכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות