כתבתי פה פעם על זה שיש בחור בעבודה שיש בינינו כימיה אבל הוא בן 24 וזה פער רציני ומה לעשות.. לאחר כמה זמן הכימיה התגברה והוא שלח לי הודעה לאחר משמרת שעשינו יחד, אחרי שהוא חזר מהמילואים ולא ראיתי אותו חודשיים אחרי חצי שנה של חיזורים.. ודיברנו עד 4 בבוקר, ובחיים שלי לא הרגשתי כזה חיבור .. הרגשתי שאנחנו אותו בן אדם שהוא סיפר לי את ההיסטוריה שלו היא הייתה זהה לשלי באופן מדוייק. עם השיחות נפתחנו אחד לשני והוא אמר לי שהוא הרגיש גם משהו אליי ושזה הדדי..
שמחתי ממש והייתי ב"היי". אחרי כמה ימים המשיך, דיברנו על לצאת ..ואחרי יום כל העניין הלחיץ אותו נורא .. ויום למחרת היה שיכור דיברנו והוא היה ממש חמוד אמר לי כל מיני דברים חמודים ואז התהפך ואמר שלא מגיע לו חברה ושהוא סובל ממש ושיש לו מלא בלאגן בחיים והוא מפחד להכנס לזה ולהתחרט או להתאכזב ושהוא רוצה להשקיע בדברים אחרים והשיחה הייתה ארוכה והיה לי קשה ממש.. הוא עובד אותי אז המשכתי לראות אותו והיה בינינו סוג של קצר .. לאחר זמן קצר הוא הלך למילואים שוב, חזר ואמר שהתגעגע ומפה לשם מסתכל עליי מדיי פעם ומדבר איתי אבל הכל נשאר באוויר וכלום לא נסגר כמו שצריך ששאלתי אותו בשיחה מה הוא רוצה שנעשה אמר שלא יודע והשאיר אותי בלי תשובות .. ואני מנסה לשחרר בכל הכוח אבל זה קשה לי בטרוףף.. לא יודעת מה לעשות.. הוא הולך לחזור מהמילואים שוב ואני פשוט רוצה לא להתגעגע ולדעת ששיחררתי שאראה אותו , תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות