לא יודע מאיפה להתחיל, אני כל כך מאוכזב מעצמי. אני דתי בן 18, התחלתי לצאת עם מישהי (דתייה גם) לפני חודשיים ואני באמת ממש אוהב אותה והיא הדבר הכי חשוב בחיים שלי. אנחנו גם שומרים נגיעה. כל חיי הייתי מאונן (לעיתים קרובות, אל תשאלו כמה) ולכן לא היה לי קרי מאז גיל 12. כשהתחלתי לצאת איתה הפסקתי אוטומטית לאונן וזה היה לי בסדר, הרי במילא היא זאת שמושכת אותי הכי הרבה עכשיו (רציני, זו לא קלישאה) והיא גם הייתה בחורה ממש תמימה עד שבשלב מסוים היה לה נורא כואב והיא הייתה עצבנית ולא ידעתי למה והיא סיפרה לי שהיא במחזור ומה בנות עוברות כשהן במצב הזה אז ניסיתי להיות שם בשבילה והיא ממש הודתה לי אבל מתישהו בסיפור הזה פלטתי משהו על המילה "הורמונים" ומשם הכל הדרדר: התחלתי לחשוף פרטים בפניה עד שזה הגיע למצב שבו היא כבר לא הייתה כל כך תמימה. 45 יום מתחילת הקשר יצא לי קרי לראשונה מאז לפני 6 שנים. מאז הקרי ומאז שהיא כבר לא תמימה נהייתי הרבה יותר חרמן ושנאתי את עצמי שאני כזה. בשלב מסוים התחלתי לאונן על תמונות קצת חשופות שלה (רק אני ראיתי אותה במצב כזה) והיום היא לא הייתה פנויה למשך שעות אז נשברתי ואוננתי מול הפורנו ואני מרגיש כמו בוגד מסריח ואני לא יודע איך לעצור את עצמי, היא יודעת שאני לפעמים מגזים עם המיניות שלי ולא אכפת לה אבל זה עבר כל גבול ואני לא יודע מה לעשות!
בבקשה, יש איזו דרך שאני אוכל להרגיע את עצמי? לבקש ממנה לאסור עליי לעשות שיחות אינטימיות מדי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות