אני בכיתה יא, בן 16.5. ילד די חברותי ומקובל. יש לי הרבה חברים, כמה חברים יותר קרובים וכמה ידידות. אין לי בעיה לדבר עם אנשים ואני מתחבר בקלות. בחודשיים האחרונים בערך אני במין ״דאון״ כזה. פתאום לא ממש נחמד לי לבוא לבית ספר.. פתאום אנשים קצת מעצבנים אותי.. מעצבן אותי שכולם בטלפונים שלהם כל היום, שאנשים שותים אלכוהול ובאופן כללי פשוט בא לי להיות גדול יותר ולהכיר אנשים קצת יותר בוגרים. אין לי הסבר לזה.. אני ממש לא זקן באופי שלי ודווקא אדם מצחיק וזורם. אני פשוט מרגיש פתאום שאני צריך למצוא חברים שהם קצת יותר בראש שלי. לא ממש פשוט לתאר את ההרגשה.. אבל אני מאמין שהרבה מבני גילי חווים אותה. פתאום אני חושב על זה שלא הייתה לי חברה בחיים ושלא התנשקתי.. ידידה שהייתי בקטע שלה כל השנה (וגם היא די בקטע שלי..) פתאום נראית לי לא מעניינת כזאת. בקיצור, אין לי כבר כוח לכלום וכולם מעצבנים אותי. אני כנראה פשוט צריך חופש ארוך? להתנתק קצת? בחיים לא הרגשתי את התחושות האלה.. ואין לי ממש הסבר אליהם. מישהו פה עוד הרגיש כזה דבר? ומה אפשר לעשות? (אני משער שהרבה יגידו להכיר עוד אנשים.. סבבה אני מקבל את זה. אבל זה לא ממש העניין. אני אוהב את חברים שלי, זה תחושה זמנית כזאת אני חושב.. כאילו שאני עייף נפשית. זה לא קשור ללימודים או לעומס).
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025