שלום לכולם.
אני לירן, סטודנט בן 22.
הייתה לי חברה במשך חצי שנה בערך, שבמהלכה נפרדנו חזרנו נפרדנו ועוד פעם חזרנו.
בקיצור, שבוע שעבר היא החליטה שהיא רוצה להפרד, ככה משום מקום זה בא.
(די ברור לי שההחלטה הרגשית התקבלה כבר אצלה ממזמן ואני פשוט הייתי האחרון לדעת).
שבוע שעבר יום חמישי קבענו להפגש, ויום לפני ואפילו אותו בוקר היא ממש התלהבה לראות אותה,ואז היא ביטלה בתירוץ שהיא גמורה אחרי משמרת.
מאוחר יותר היא התקשרה ואמרה לי "לירן, חשבתי על זה ולפי דעתי כדאי שנסיים את הקשר הזה, אני לא מרגישה איתך כמו פעם, בקושי נפגשים (מבטלת אותי כדי לצאת עם חברות), מגיעה לך מישהי טובה יותר ........(עוד מלא תירוצים חסרי משמעות שנועדו סתם לרכך את זה)
מפה לשם יום למחרת הייתה מסיבת יום הולדת לידיד שלה בוילה (מסיבה של שישי-שבת וישנים אצלו, שאני התנגדתי שהיא תלך אבל הסכמתי לה בכל זאת)
בקיצור, אני כמעט בטוח שלא במקרה הפרדה הייתה סמוכה לזה.
עכשיו מה? כנראה אחרי שנהנתה כל השישי-שבת וקיבלה מכל חור מגברים אחרים, היא החליטה ש "קשה לי לדמיין את החיים שלי בלעדייך" ; "אתה חסר לי" ; "אני אוהבת אותך ברמות שאתה לא יכול להבין" ; "לא מפסיקה לחשוב עליך " ועוד דברים בסגנון
מצד אחד אני עדיין אוהב אותה מאוד, מצד שני אני לא איזה סמרטוט ברירת מחדל כזה שכשמתחשק הולכים לקבל בולב*ל ממקום אחר ואז חוזרים אלי ואני מקבל בזרועות פתוחות.
מצד שני כשנפרדנו היא לא הייתה חייבת לי כלום, היא הלכה עם אחרים כשהייתי איתה בקשר, אבל זה עדיין מרגיש לי מגעיל
אבל אולי לתת לזה הזדמנות חוזרת? אולי היא הייתה צריכה לראות מה יש בחוץ כדי להבין שאני הכי טוב בשבילה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025