אני יגאל, אב לילד בן 17.
לפני שבועיים הבן שלנו הושיב אותנו לשיחה קשה ויצא מהארון
אני ואשתי מצד אחד לא היינו מופתעים יותר מדי, אך מצד שני פתאום הבנו את כל ההשלכות של זה. הבנו את זה שכנראה לא תהיה לו את המשפחה שתמיד חלמנו עליה ואת זוגיות שצפינו...
אנחנו רואים בזה משהו לא טבעי, אין מה לעשות... גם אם תגידו שאנחנו "מיושנים" זו המציאות
אני מרגיש קצת לא בנוח עם ההרגשה שאני חש כלפי הבן שלי
אני מרגיש שבשבועיים האחרונים מאז שהוא יצא מהארון, מרגיש שאני כבר לא אוהב אותו כמו פעם... לא אגזים אם אגיד שאני נגעל ממנו.
לפעמים יש לי מחשבות שאני מנסה להבריח ממני, ובמחשבות אני רואה אותו במסיבות עם גברים ובחיי מין סוטים במיוחד.. ואני פשוט לא מצליח להיגמל מהמחשבות האלה, הם לא יוצאים לי מהראש ואני לא יודע מה לעשות
אנחנו לא מדברים עם הילד בשבועיים האחרונים יותר מדי, יש מתח וכעס לא ברור מכל הצדדים. השיחה הייתה מאוד קשה בלשון המעטה.
אנחנו מרגישים שהוא רוצה בכוח להיות הומו כאילו הוא עושה לנו דווקא....
האם ההרגשות שלי, חוסר האהבה וזה שאני נגעל הגיוני לסיטואציה? מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות