בכיתה ו׳ הייתיי בין הילדות השמנות בכיתה
שקלתי 60 בגובה 39
ממש שנאתי את עצמי כמובן, הייתי מסתתרת מתחת לטלפון ולא מתקשרת עם העולם, כשעצבנו אותי או ירדו עלי, התעלמתי וברחתי לשירותים(לבכות)
בכיתה ז׳ חזרתי אותה ילדה שמנה, ירדו עלי, צחקו עלי, הרביצו לי, השפילו אותי, לא היו לי חברים, ו׳החברה הכי טובה שלי׳ הייתה הורסת לי את החיים יותר.
ההשפעות היו שעישנתי, שתיתי, חתכתי, בכיתי, ניסיונות.......
ההורים שלי לא ידעו מכלום כי לא סיפרתי כלום ומהצד ניראתי ילדה מאושרת.
בכיתה ח׳ חזרתי ילדה ח ד ש ה, רזיתי והעליתי בגובה, שקלתי 50 וגובה 56.
הגוף שלי התאזן ונהיה נחמד.
הביטחון שלי עלה ודרסתי כל מי שהפריע לי בדרך.
מי שהיה משפיל אותי פשוט הייתי נכנסת בו והוא לא היה מעז להתקרב עלי עוד פעם.
כל הילדות הצבועות שקיללו אותי וריכלו עלי, פתאום חושבות שהן יכולות להיות חברות שלי(חחחחח, לא.)
הילד שאשכרה יום אחד בכיתה ו׳ הרביץ לי, אתמול התחיל איתי. חחחחחחח כמה אדיוטים ערסים יכולים להיות?
כל הכיתה שלי חבורת צבועים מטומטמים, חושבים שאני אשכח את כל מה שהם עשו לי שנתיים? ממש לא.
אני לא צבועה ואני לא פתאום יהיה בי אף אף שלכן.
הקטע שזה היה פשוט כל השכבה עלי פעם, והיום אני פשוט בודדה בגלל שאני מרחיקה את כולם. כי כולם שם הם הילדים שירדו עלי.
למה בעצם הם ירדו עלי? כי הייתי ילדה ביישנית ושמנה. אז עכשיו שאני כבר לא שמנה ולא חסרת ביטחון אני אמורה להיות חברה שלהם?
הכרתי כמה חברות טובות שהן הכל בשבילי.
היום כל הילדים ה׳מקובלים׳( בלי ו׳(: ) שירדו עלי ביקשו סליחה(הם לא התכוונו פשוט צחקו או משהו) צחקתי בפרצוף שלהם והלכתי.
חברה שהייתה איתי שאלה אותי למה אני קשה איתן ומה עובר עלי כי אני בדרך כלל לא כזו ואני כן ילדה נחמדה, אבל איתם אני לא יכולה להיות נחמדה או קרוב לזה.
אני באמת קשה מידי? הייתי אמורה לסלוח להם ושלכוח מכל זה? הם פאקינג הרסו לי את הילדות של הגיל התמים שכל כך רציתי!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות