כן
היי :)
אז ככה, לפני כמה חודשים עברתי משבר נפשי מאוד מאוד גדול שהוביל לחתכים בידיים ורצון למות. היום אני מטופלת והכל יחסית בסדר :)
השאלה שלי היא כזאת - יש לי חברה שאנחנו חברות טובות מאוד מכיתה ז, מספרות אחת לשנייה הכל, משלימות אחת לשנייה את המשפטים, תמיד כיף לנו יחד...
כשסיפרתי לה (בתקופה ההיא) עם מה אני מתמודדת ועל החתכים, היא נדהמה, הייתה שיחה די פתוחה על הנושא ופרקתי את כל הכאב שלי בפניה. מאז היא הפסיקה לשאול שאלות, להתעניין, לשאול מה שלומי ובכלל התרחקה ממני. לפני חודשיים בערך (4 חודשים אחרי המקרה) דיברנו על זה והיא אמרה שזו הייתה התרחקות טבעית ושהיא פשוט לא הבינה שהמצב היה כלכך גרוע, דיברנו על זה והיא התנצלה והחלטנו שאני סולחת על כך. בינתיים יש לה 2 חברות טובות אחרות ואני מרגישה שהוחלפתי.
היא ואני כבר בקושי מדברות, רק בבגרויות ובפגישות של החבורה (אנחנו נמצאות באותה חבורה של 6 חברים).
האמת שלא סלחתי לה בכלל, אני מאוד כועסת על כך שהיא לא ראתה אותי, ועברתי תקופה כזאת נוראית כמעט לבדי (אני אומרת כמעט כי חבר שלי וידיד שלי היו שם - אבל היא לא).
השאלה היא האם לסלוח, לשחרר ולהמשיך להיות חברות, או שמא לסלוח (כי זה תמיד טוב) ולשחרר אותה גם?
כבר קרה לי אותו המקרה עם ידיד מהחבורה שסיפרתי לו והוא נאטם לגמרי וניתקתי איתו קשר (גם בגלל עוד סיבות אבל זו הסיבה העיקרית).
האם הבעיה היא בי? אולי אני מצפה מהם ליותר מדי או דורשת יותר מדי תשומת לב?
אני יודעת שלא קל להכיל בן אדם במצב כזה אבל לכל הפחות ציפיתי להתעניינות ולדאגה לשלומי ...
אני יודעת שאני הייתי מקדישה את כל כולי אם מישהו מהחברים שלי היה עובר דבר כזה, וקשה לי שלא התייחסו אליי אותו הדבר. אולי אני נשמעת נורא צומי אבל אני באמת לא כזו, אני אחת שנותנת מעצמי מאוד וציפיתי לאותו היחס...
אני ממש פגועה.
מה עושים מכאן?
אשמח לעצותיכם!
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025